אום שינריקיו עלתה לראשונה לכותרות ברחבי העולם ב-20 במרץ, 1995, לאחר שחבריה פיזרו גז עצבים קטלני (סארין) ברשת הרכבות התחתיות של טוקיו. המתקפה הקטלנית הזאת, אשר נערכה בשעות העומס של הבוקר, גרמה למותם של שנים עשר אנשים. דיווחים על האירוע נפוצו ברחבי העולם כולו, ובעקבותיו נעצרו מעל מאה חמישים מחברי הקבוצה, כולל המנהיג שלהם, שוקו אסהארה.
שוקו אסהארה
אסהארה נולד בשם צ'יזו מאטסומו, ב-2 במרץ, 1955, למשפחה גדולה וענייה בדרום יפן. בגיל מוקדם הוא סבל מגלאקומה מולדת, כתוצאה ממנה הוא איבד את יכולת הראייה שלו בעין שמאל ומפגיעה חמורה בעין ימין. הוריו שלחו אותו לבית ספר לעיוורים, שם הוא סיים את לימודיו בשנת 1977. במהלך שהותו בבית הספר, אסהארה הבין כי יש לו יתרון מובהק על פני עמיתיו ללימודים. בעוד שהוא נהנה מראייה חלקית בעינו הימנית, רוב התלמידים האחרים היו עיוורים לגמרי, והוא ניצל את היכולת שלו כדי לרדות בהם ולהפעיל עליהם מניפולציות בכל הזדמנות שנקרתה בפניו. קרוב לוודאי שהעובדה שהוא למד להפעיל מניפולציות על אחרים בגיל צעיר כל כך השפיעה השפעה מכרעת על התפתחותו של שוקו אסהארה, והוא קיבל בברכה את הרעיון שעמיתיו בעת ובעונה אחת פוחדים ממנו והולכים בעקבותיו.
עם התבגרותו של אסהארה, הוא הפך למעריץ נלהב של ז'אנר המדע הבדיוני. הוא אף התרברב בפני חבריו לכיתה שביום מן הימים הוא ימשול בממלכת רובוטים משלו. עם סיום הלימודים בשנת 1977 שוקו אסהארה ניסה להתקבל לאחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר ביפן, אך ללא הצלחה. לאחר דחייתו, הוא פנה ללמוד דיקור סיני, רפואה סינית ויוגה, ופתח במסע חיפוש אחר בהירות רוחנית וכנות. הוא העמיק לחקור את כתביו של נוסטרדמוס, ותוך זמן קצר הוקסם מהרעיון של ארמגדון ועסק בו באופן כפייתי. האשליות הראשונות שלו החלו בזמן שהוא תרגל מדיטציה בדירת החדר שלו, ברובע שיבויה, טוקיו. במסגרת אחת מהאשליות שלו, אסהארה טען ששמו אלוהי האור, ושהוא קיבל את ההכוונה להקים צבא שיביא לקץ העולם. ייעודו היה לשרוד את האפוקליפסה ולהפוך לשליט המוחלט של העולם החדש שיקום.
אסהארה התחיל ללמד שיעורי מדיטציה ויוגה במסגרת מה שנודע כ"מועדון אום של האלים והנזירים", אשר משך אליו אנשים מכל רחבי יפן ששאפו להיות חלק מהקבוצה ההולכת וגדלה הזאת. בשנת 1987 הוא שינה באופן רשמי את שמו לשוקו אסהארה, הקים דת בשם אום שינריקיו (בעברית: "האמת העליונה"), ומינה את עצמו למנהיגה הרשום. הקבוצה זכתה לאהדה רבה בקרב סטודנטים שסיימו את לימודיהם באוניברסיטאות יוקרתיות, ותוך זמן קצר היא נודעה בתקשורת היפנית בתור "דת לאליטות". שוקו אסהארה הציב כיעד את אלה אותם סטודנטים שניחנו במנת משכל גבוהה במיוחד, אך אשר נחשבו גם כנשמות אבודות וככאלה שמנסים למצוא משמעות ורוחניות בחייהם.
הדוקטרינה
הדוקטרינה של אום שינריקיו התבססה על מבנה אמונה סינקרטיסטי (מלשון "מיזוג יסודות"), ומיזגה היבטים נבחרים מנצרות, בודהיזם, יוגה, מדיטציה ומשנתו של נוסטרדמוס.
בין אמונות אלה נשזרה ההערצה המוחלטת למנהיג הקבוצה, שוקו אסהארה. במסגרת הטפותיו אסהארה טען כי הוא ישו והמאסטר היחידי שהשיג הארה מלאה מאז בודהה, והוא שכנע את מאמיניו כי הוא עומד להביא לקץ העולם. הדרך היחידה שבה חסידיו יוכלו לשרוד את האפוקליפסה היא ללכת בעקבותיו אל הגאולה, ואל העולם החדש. הוא ניבא כי קץ העולם ייגרם על ידי צבא ארצות הברית, אשר יפתח במלחמת עולם שלישית עם יפן. על בסיס חזון יוחנן (או "ספר ההתגלות" הוא ניבא כי ארצות הברית היא למעשה "החיה", ושבסופו של דבר היא תתנפל על הטרף שלה: יפן.
הפולחנים הדתיים של אום שינריקיו עדיין אינם ידועים ברובם, והמידע שקיים עליהם נדיר ומועט. מה שכן ידוע הוא שהם תרגלו הדרכות עתיקות שתורגמו ישירות מהסוטרות של הקאנון הפאלי, ושהפולחן שלהם כלל שימוש בהלוצינוגנים (חומרים פסיכו אקטיביים ומעוררי הזיות) כגון ל.ס.ד, לצד מנהגים סגפניים קיצוניים. על פי גישה זו של התנזרות קיצונית, על חברי הקבוצה לסבול ייסורים קשים ומכאיבים, כמו להיתלות הפוכים למשך פרקי זמן ארוכים ולקבל טיפול בשוק חשמלי.
אסהארה השתמש במדענים ובמהנדסים מקרב תומכיו כדי ליצור קסדה חשמלית , אותה הוא הורה לחבוש לראשו של כל מגויס טרי כחלק מתהליך החניכה שלו. לדבריו של אום, הקסדה תכוונן את גלי המוח של המגויסים הטריים לגלי המוח של אסהארה, על מנת שהם יוכלו להבין את משנתו ומסריו בצורה טובה יותר. התהליך הזה נקרא "חניכה מושלמת לגאולה", ובעוד שאיננו יודעים אם הקסדה אכן השפיעה על גלי המוח באופן כלשהו, היא מדגימה את הערצה של חסידיו ואת אמונם המוחלט במנהיגם. בנוסף ל"חניכה המושלמת לגאולה", אסהארה הורה לחברי קבוצתו להכין מסכות שלו ולצאת לרחובות ולהדגים את אמונתם בסגולותיו האלוהיות.
המחלוקת שהובילה לפיזור הסארין בתחנת הרכבת התחתית
סוף שנות השמונים הביאו גל חדש של מחלוקות בנוגע לקבוצה היפנית אום שינריקיו. דיווחים והאשמות על הולכת שולל של מגויסים טריים, סחיטה, אילוץ חברים לתרום כסף בניגוד לרצונם והחזקת חברים בניגוד לרצונם החלו להתפשט, והציבו את הדת החדשה באור הזרקורים. חברי הקבוצה הגיעו מהמעמד הגבוה העשיר והמשכיל, ואום שינריקיו היה ארגון עשיר להפליא. הם גם השיגו סכומי כסף רבים לאחר שאילצו את חבריהם להעביר את נכסיהם לרשות הקבוצה. יש לציין שהעושר האדיר הזה לא הפריע להם לקיים את אורח החיים הנזירי שלהם, והקבוצה כולה, כולל מנהיגה, המשיכה לחיות בצניעות.
מעדויות חדשות שהצטברו בשנים האחרונות עולה כי בשנת 1989 נרצח חבר בכת לאחר שניסה לעזוב את הקבוצה, אך בזמנו הדבר נשמר בסוד מפני רבים מחברי הקבוצה. באותה שנה עורך דין מצליח ומוכר בשם טוצומי סאקאמוטו, אשר פעל נגד כתות, פתח בהליכים משפטיים אשר היו עלולים להביא את הקבוצה לפשיטת רגל. בחודש אוקטובר נערך משא ומתן בין שני הצדדים, ובסופו של דבר הם לא הצליחו לפתור את המחלוקת שלהם.
סאקאמוטו התארח בתכנית ראיונות ברשות השידור של טוקיו, ותיאר את התנגדותו לקבוצה. אחר כך ברשות השידור של טוקיו שלחו את ההקלטה של התכנית לאום שינריקיו, וזאת מבלי ידיעתו או הסכמתו של טאצומי סאקאמוטו. הקבוצה מיד דרשה שהרשות תבטל את השידור ותגנוז את התכנית, והם הסכימו לבקשתם. חודש לאחר מכן, סאקאמוטו וכל קרובי משפחתו נעלמו מביתם ומעולם לא נראו שוב. התיק במשטרה בסופו של דבר נסגר וקופת הממון של הקבוצה נותרה ללא פגע. בעוד שבמשטרה חשדו כי לקבוצה יש קשר מובהק להיעלמותם, לא הייתה שום הוכחה לכך,עד שנת 1996. התברר כי הם אכן נרצחו בידי חברי הכת, אשר גם נפטרו מן הגופות.
שנה לאחר מכן, הקבוצה עלתה שלב מסחיטות, חטיפות ורצח, ועבר לעריכת ניסויים ברעלנים ביולוגיים ומחלות כגון בוטולין, אנתרקס, כולרה ושפעת קיו. התכנית המקורית של הקבוצה הייתה לטבוח באזרחים יפניים על ידי ריסוס של הגז הרעיל בוטולין מתוך רכבי משלוחים ובניינים. לאחר כתשע ניסיונות לבצע מתקפה ביולוגית, הקבוצה וויתרה ועברה לייצור של נשקים כימיים כגון גז העצבים הקטלני סארין, ובסופו של דבר גז וי. אקס. ברוב המקרים הקבוצה נכשלה בגרימת רמת אי הסדר הרצויה לה, פרט למקרים כדוגמת המקרה שאירע בחודש יוני של שנת 1993, כאשר נבגי אנתרקס פוזרו מתוך בניין בטוקיו. למרבה מזלם של תושבי טוקיו, כל מה שקרה כתוצאה מכך היה מוות של כמות זעומה של ציפורים וריח מסריח באוויר. לאחר המעצרים בעקבות התקרית בתחנת הרכבת התחתית, התגלה כי הקבוצה הייתה אחראית לאירוע מסתורי שהתרחש בשנת 1994. כמות גדולה של גז סארין שוחררה מתוך מבנה מגורים, וכתוצאה מכך מתו שבעה אנשים ונפצעו מעל למאה.
בחודש פברואר, 1995, אום חטפו אדם בשם קיושי קארייה. הוא היה אחיו בן השישים ותשע של חבר לשעבר בכת שהצליח להימלט. בשבועות שקדמו להיעלמותו, חברי הקבוצה השאירו לו הודעות ותבעו לדעת היכן אחיו, תוך כדי איומים על חייו. בסופו של דבר אום הביאו אות לאחד מהמרכזים שלהם בקמיקויישיקי והכניסו אותו לתוך משרפה המופעלת באמצעות גלים אלקטרומגנטיים, כעונש על החבר לשעבר בכת. גופתו הושלכה לאגם קאווגוצ'י.
פעילויותיהם של אום משכו תשומת לב רבה, ובחודש מרץ של 1995, המשטרה תכננה לפשוט על כל המרכזים שלהם ברחבי יפן.
פיזור הסארין בתחנת הרכבת התחתית
בחודש מרץ, 1995, חברי אום פיזרו את גז העצבים סארין בתוך חמש רכבות נפרדות ברשת רכבות התחתית של טוקיו. כתוצאה מכך מתו שנים עשר אנשים, וששת אלפים נפצעו. כל אחת מאותן רכבות נפגשו בתחנת קאסומיגאסקי, ושם חברי הכת הציבו סארין בצורתו הנוזלית. הם שמו אותו בתוך בקבוקים שהוסוו כבקבוקי שתייה רגילים, וחברי אום ניקבו אותם באמצעות מטריות, והותירו אותם בתוך הרכבות והתחנות.
הניצולים מהתקרית זוכרים את האימה האדירה ואווירת שדה הקרב ששררה בעקבות המתקפה. אנשים שכבו על הרצפה, דם ניגר מפיהם ואפם. זעקות אימה מחרישות אוזניים מילאו את התחנה, ואנשים ניסו בכל כוחם לפלס את דרכם החוצה מהמעברים התת קרקעיים. לאחר מעצרו, שוקו אסהארה הצהיר כי הוא הצטער מאוד מכמות הקורבנות ה"נמוכה" והכאס המוגבל ששרר במקום, ובכך למעשה הביע את תסכולו מכך שהוא לא הצליח לקדם צורה כלשהי של ארמגדון גרעיני.
במהלך השבועות שלאחר המתקפה, מעל מאה חמישים חברי הכת נעצרו וכל רכושם הופקע. לדברי המרכז לבקרת מחלות, אום היו מסוגלים לייצר ארבעת אלפים קילו של סארין מדי שנה, והם החזיקו במפעלים שלהם מלאי שבאמצעותו הם היו יכולים להרוג מעל לארבעה מיליון בני אדם. המטה המרכזי שלהם בקמיקויישיקי הכיל מגוון רחב של נשקים, החל מנשקים כימיים וביולוגיים, ולה במסוק צבאי רוסי מסוג Mil Mi-17. הכת החזיקה במספר מעבדות ששימשו לייצור סמים כגון ל. ס. ד ומתאמפטמין, וכספת אשר הכילה מיליוני דולר במזומן ובזהב. למרבה התדהמה של הרשויות, הקבוצה החזיקה גם מספר תאים בהם הם היו כולאים אנשים שלדעתם סיכנו את המטרה שלהם. עם הגעת הרשויות היפניות, הם מצאו אנשים המוחזקים בתנאים מחפירים בתאי מאסר.
בזמן שנערכו המעצרים ההמוניים, מנהיג הקבוצה, שוקו אסהארה, פתח במנוסה הצליח לחמוק ממאסר. למרות הצורך שלו לשמור על פרופיל נמוך, אסהארה המשיך לשחרר הצהרות עבור קהל התומכים האדיר שלו. (9,000 תומכים ביפן, ו-40,000 תומכים נוספים ברחבי העולם, לפי נתונים של אום שינריקיו). לא בלבד שהוא הכחיש כל מעורבות במתקפת הסארין, הוא הוסיף וטען כי בסך הכול מדובר במזימה מצד ממשלת ארצות הברית להכתים את שם הקבוצה ולמנוע מאנשים להצטרף לדת שלו. אסהארה גם איים על אזרחי יפן איום, וההרשויות התייחסו אליו ברצינות רבה. הם הכריזו על מצב חירום, והחלו בייצור המוני של נוגדנים לגז עצבים וגיוס מומחים ללוחמה כימית. למרבה המזל, האיום לא מומש.
ב-16 במאי, 1995, אסהארה סוף כל סוף נמצא כשהוא מסתתר בקיר במתקן בקמיקויישיקי ונעצר. הוא הואשם ב-27 סעיפי אישום ברצח ב-13 תקריות שונות, ובסופו של דבר נגזר עליו גזר דין מוות. זמן קצר לאחר מעצרו, שוקו אסהארה הצהיר כי הוא נוטש את תפקידו באום שינריקיו וסירב לדבר עם איש, כולל עורכי דין, חברים ובני משפחה. על שנים עשר מחברי הכת נגזר גזר דין מוות בגין מעורבותם במתקפה ברכבת התחתית של טוקיו, והאדם האחרון שנעצר על מעורבתו בפרשה נעצר ב-15 ביוני, 2012, לאחר המצוד הארוך ביותר בהיסטוריה של יפן. קאטסויה טאקהאשי, שומר ראשו של אסהארה לשעבר, אותר לאחר ששני חברים נוספים נמצאו, וכך נסגר התיק של אחת ממתקפות הטרור האיומות ביותר ביפן ובא לקצו "משפט המאה".
לאחר תקרית פיזור הסארין ברכבת התחתית
בחודש אוקטובר, 1995, אום שינריקיו נשללו ממעמדם כדת ובתחילת שנת 1996 הם פשטו רגל. יחד עם זאת, הקבוצה המשיכה להתקיים ואחד מהחברים הבכירים בקבוצה, פומיהירו ג'ויו תפס פיקוד על הנהגת הקבוצה. הוא היה אחד מהחברים הבכירים הבודדים בקבוצה שלא הואשמו בהאשמות חמורות על מעורבות במתקפת הסארין, ובשנת 2000 הוא פעל לשינוי שם הקבוצה ל"אלף".
חרף הניסיונות של הקבוצה להשבית את הקבוצה, הם עדיין מורשים – על בסיס חופש הדת המעוגן בחוקה – לקיים את הפולחן הדתי שלהם תחת מעקב הממשלה. אלף הכריזו על שינויים משמעותיים בדוקטרינה שלהם, והצהירו כי כל כתבי הוג'ריאנה השנויין במחלוקת בוטלו ונאסרו. הם התנצלו באופן רשמי בפני קורבנות מתקפת הסארין והקימו קרן פיצמויים עבור הקורבנות ובני משפחותיהם.
מדו"ח שהוכן בחודש יוני, 2005, על ידי הסוכנות המשטרתית הלאומית עולה כי לאלף היו כ-1,650 חברים, כאשר יותר מ-650 מהם חיים בקבוצה במבני מגורים שיתופיים. הם פתחו 26 מתקנים ברחבי המדינה, וניסו בכל כוחם להרחיק את המסר הדתי שלהם מאלימות ולקרבו להרמוניה רוחנית. למרות זאת, הציבור והרשויות הרגישו אי נוחות מובהקת כלפי הקבוצה, והמשיכו להפעיל לחץ, באמצעות מחאות מסוגים שונים, על מנת לגרם אותם מאזורי מגורים. המדינה ניסתה לקצץ את כל ההטבות הסוציאליות של הקבוצה, כולל שירותי בריאות וחינוך, אך בכל פעם הקבוצה עתרה לבית המשפט וניצחה.
במשך כל הזמן הזה, שוקו אסהארה ניסה בכל כוחו לבטל את גזר דין המוות שלו, אך ב-15 בספטמבר, 2006, הוא הפסיד בפעם האחרונה. גזר דין המוות שלו אושר, ובאותו היום המשטרה פשטה על המטה המרכזי של אלף בניסיון לסכל כל אפשרות לתגובה פלילית, אך בסופו של דבר התברר שלא היה צורך בך. לאחר שנה פומיהירו ג'ויו הכריז על עזיבתו הרשמית את הקבוצה, והוא פנה להקים פלג דת חדש משלו בשם היקארי נו ווא (מעגל האור). הוא טען כי הדוקטרינה החדשה שלו משלבת בין יתרונות הדת ליתרונות המדע, ומהווה מדע חדש של תודעה אנושית.
מעמדה של אום שינריקיו בשנים האחרונות
בשנת 2011 הפיקה סוכנות המודיעין וביטחון הציבור של יפן סקר שלפיו ישנם כ-1,030 חברים בקבוצה. למרות שלאורך השנים כמות החברים פחתה במידת מה, הם עדיין זוכים לאהדה מחוץ ליפן. בכת חברים הן אזרחים מרוסיה והן אזרחים מארצות הברית, והם ממשיכים לנסות להתרחב באמצעות הרשתות החברתיות, כגון פייסבוק וטוויטר, בניסיון לגייס תומכים חדשים.
בשנת 2012 הוצאתו להורג של שוקו אסהארה שוב נדחתה, בעקבות ממצאים לגבי מעורבתם של חברים נוספים מהכת במתקפת הסארין, ובינתיים לא נקבע מועד עתידי להוצאתו להורג.
מקור – Guts And Gore
תורגם על ידי עדי שניידר
מרתק!