הפרעות תרבותיות (הפרעות שתסמיניהן מוגבלים לתרבות מסוימת) הן הפרעות נפשיות או "שיגעונות" שנדמה כי הן אופייניות לקבוצה תרבותית מסוימת ואשר, כתוצאה מכך, בדרך כלל אינן מוכרות מחוץ לגבולותיהן. בעבר עסקנו בנושא של הפרעות תרבותיות, אך זו הפעם הראשונה שאנו מקדישים להן רשימה נפרדת. זו גם הפעם הראשונה שבה כללנו תסמינים המשפיעים על אזרחי העולם המערבי.
10. קורו
קורו היא הפרעה נפשית המאופיינת במחשבות שווא לגבי התכווצות הפין ונסיגתו בחזרה לתוך הגוף, בליווי חרדה ופחד ממוות. מחשבות שווא אלה מושרשות במורשת המטפיזית ובמנהגים התרבותיים של הסינים. הפרעה זו קשורה לאמונה לפי מנהגים מיניים לא בריאים או לא תקינים (כגון סקס עם זונות, אוננות ואפילו קרי לילה) משבשת את מאזן היין-ייאנג אשר קיים לכאורה כאשר בעל מקיים יחסי מין עם אשתו, כלומר, במהלך "יחסי מין נורמאליים: יש גם כאלה המאמינים שניתן להידבק בקורו דרך מזון. בשנת 1967 פרצה מגיפת קורו בסינגפור, לאחר שעיתוני החדשות דיווחו על מקרים של קורו כתוצאה מאכילת בשר של חזיר שחוסן נגד שפעת החזירים. לא בלבד ששיעור המכירות של בשר חזיר צנח, בעקבותיו דווח על מאות מקרים של קורו.
9. וונדיגו
פסיכוזת וונדיגו היא הפרעה נפשית שבמסגרתה האדם חווה תשוקה עזה לבשר אדם וחושב שהוא הופך לקניבל (חרף מגוון רחב של מזונות בריאים זמינים). התגובה הנפוצה ביותר בקרב קהילות ילידים שבהן פסיכוזת הוונדיגו הייתה הכי שכיחה, הייתה עריכת ניסיונות ריפוי באמצעי ריפוי מסורתיים או רופאים מערביים. במקרים הנדירים בהם ניסיונות מסוג זה נכשלו, והאדם הלוקה בוונדיגו החל לאיים על הסובבים אותו או להתנהג בצורה אלימה או אנטי חברתית, הוא בדרך כלל היה מוצא להורג. בעוד שישנם כאלה המכחישים את קיומה של הפרעה זו, ישנם מספר עדויות אמינות, הן מצד קהילות ילידים והן מצד מערביים, אשר מוכיחות כי פסיכוזת הוונדיגו היא תופעה היסטורית ממשית.
8. גורורומבה
גורורומבה היא התקף של "פרא אדם", אשר במסגרתו האדם (בדרך כלל גבר נשוי) מתחיל בפריצה לבתי השכנים – וגניבת חפצים שלדעתו בעלי ערך, אך ברוב המקרים אינם כאלה. אחר כך הוא בורח ליער לכמה ימים וחוזר בלי החפצים ועם שכחה לגבי פרק הזמן שעבר. האדם הסובל מגורורומבה נראה היפראקטיבי ומגושם ודיבורו לא ברור. הפרעה זו קיימת אך ורק בגיניאה החדשה.
7. הפרעת סאורה
בקרב שבט הסאורה ממדינת אוריסה אשר בהודו, ישנם צעירים וצעירות שלפעמים מפגינים דפוסי התנהגות חריגים שקרוב לוודאי היו מוגדרים בידי מומחים מערביים לבריאות הנפש כאופייניים להפרעה נפשית. הם בוכים וצוחקים בזמנים שהתנהגות זו אינה הולמת, הם לוקים בשכחה, מתעלפים וטוענים שהם חווים את התחושה כאילו שהם שוב ושוב נעקצים בידי נמלים, גם כאשר אף נמלה איננה נמצאת בקרבת מקום. הלוקים בהפרעה זו הם בדרך כלל מתבגרים או צעירים שאינם נמשכים לאורח החיים השגרתי האופייני לאנשים המתקיימים מחקלאות. הם נתונים ללחץ נפשי כבד כתוצאה מלחץ חברתי המופעל עליהם בידי קרובי משפחתם וחבריהם. בני שבט הסאורה מסבירים את ההתנהגות המוזרה של אותם אנשים כהתנהגות הנובעת מפעולות של יצורים על טבעיים שרוצים להתחתן איתם.
6. ברזרקרים
זעמם של הסקנדינבים, אשר נקראו בזרקרגנג, היה מתפרץ לא רק בלהט הקרב, אלא גם במהלך עבודת כפיים מאומצת. גברים שלקו בהפרעה זו היו מבצעים דברים שבמצב אחר היו מעבר ליכולתם האנושית. אומרים שהפרעה זו התחילה ברעידות, נקישת שיניים וצניחה בטמפרטורת הגוף, ובעקבות זאת התנפחות הפנים ושינוי בגוון עור הפנים. לכל המאפיינים האלה התווספה חמימות מוח, אשר בסופו של דבר התפתחה לכדי התקף זעם אדיר, במסגרתו הם האדם היה מתחיל לנהום כמו חיית פרא, לנגוס בקצוות מגניהם ולקצוץ בחרבם ללא אבחנה, בין אם מדובר בחבר או אויב. עם תום ההתקף, האדם היה מרגיש שתודעתו מטושטשת ושגופו חלש, תופעה שהייתה נמשכת מספר ימים.
5. שנקויי
אדם הלוקה בשנקויי (הפרעה שתסמיניה מוגבלים לתרבות הסינית) מפגין תסמינים בולטים של חרדה או פאניקה, בליווי תלונות על תופעות גופניות שהמקור הגופני להן אינו ברור. התסמינים כוללים סחרחורת, כאב גב, עייפות, חולשה כללית, נדודי שינה, חלומות תכופים ותלונות על תפקוד מיני לקוי (כגון שפיכה מוקדמת ואימפוטנציה). התסמינים מיוחסים לאובדן זרע מופרז כתוצאה מקיום יחסי מין, אוננות או קרי לילה בתכיפות גבוהה, או ליציאה של "שתן לבן עכור" שלפי האמונה מכיל זרע. יש כאלה החוששים מאובדן זרע מופרז מפני שהדבר מייצג את אובדן התמצית החיונית של האדם, ולפיכך יכול להוות סכנת חיים.
4. בחילת רוחות
בחילת רוחות היא תופעה האופיינית לתרבות האינדיאנית. בקרב השבטים האינדיאניים ישנם כאלה המאמינים שתופעה זו קשורה למתים או הגוססים. לעתים תופעה זו קשורה לכישוף. מדובר בהפרעה פסיכוטית שמקורה בשבט הנבאחו. בין תסמיניה ניתן למנות חולשה, אובדן תיאבון, תחושת חנק, סיוטים חוזרים ונשנים ותחושת אימה מחלחלת. אחד מהתסמינים של "בחילת רוחות" היא חנק. ייתכן שהדבר קשור לארון מתים. אם היו קוברים אותך מתחת לאדמה, בעודך בחיים, עם אדם אהוב או חבר, ייתכן שהיית מרגיש כאילו שאתה נחנק. הבחילה מיוחסת לרוחות (צ'ינדי), ובמקרים אחרים למכשפות.
3. גריסי סיקניס
גריסי סיקניס ("מחלת שיגעון") היא הפרעה תרבותית מדבקת אשר קיימת בעיקר בקרב שבט המיסקיטו ממזרח מרכז אמריקה, והיא משפיעה בעיקר על נשים צעירות. רוב הקורבנות הן בנות צעירות בגילאי חמש עשרה עד שמונה עשרה. התסמינים הקודמים להתקף הם כאב ראש, סחרחורת, חרדה, בחילה וכעס ו \ או פחד לא מבוססים. במהלך ההתקף, הקורבן "מתנתק מתודעתו" ונופל אל האדמה, ואחר כך פותח במנוסה. ייתכן שהקורבן יראה באנשים אחרים שדים, לא ירגיש כאב נוכח פציעות בגוף ויחווה שכחה לגבי מצבו הגופני. יש קורבנות שעלולים להניף גרזנים או בקבוקים שבורים בניסיון להדוף תוקפים בלתי נראים. ישנם דיווחים כי קורבנות מסוימים ביצעו מעשים על אנושיים, הקיאו חפצים מוזרים כמו עכבישים, שיער ומטבעות, ודיברו בשפות מוזרות. במקרים אחרים, הקורבן המודע למחצה יבטא את שמותיהם של הקורבנות הבאים בתור להידבק, למרות שלא תמיד בצורה מדויקת. גריסי סיקניס היא מחלה מדבקת ביותר.
2. תסמונת קובאד
תסמונת קובאד היא מצב רפואי \ נפשי אשר במסגרתו "אב חווה חלק מההתנהגות של אישתו סמוך לתקופת הלידה, כולל כאבי לידה, דיכאון לאחר לידה, סלידה ממזונות מסוימים ואיסורי מין". במקור המונח התייחס למנהגי הבאסקי מימי הביניים, אשר במסגרתו האב, במהלך הלידה או מיד אחריה, היה מסתגר במיטה, מתלונן על צירי לידה ומקבל את הטיפול ההולם נשים במהלך ההיריון או לאחריו. במקרים קיצוניים, אבות יכולים להצמיח בטן הזהה לבטנה של אישה בחודש השביעי להריונה ולהעלות במשקל גופו בין עשרה לחמישה עשר קילוגרמים ("היריון מדומה"). בין היתר, תסמינים אחרים כוללים השתוקקות למזונות מסוימים, בחילות, הצמחת שדיים ונדודי שינה.
1. חרדה הומוסקסואלית
חרדה הומוסקסואלית היא מונח שנטבע על ידי אדוארד ג'יי. קמפף בשנת 1920, על מנת לתאר פסיכוזה ריאקטיבית חמורה במהלכה האדם מאשים אדם אחר, בהתבסס על מחשבות שווא והזיות, במגוון רחב של התנהגויות הומוסקסואליות. הפרעה זו ניכרת בעיקר באנשים אשר סובלים מהפרעות אישיות סכיזופרניות אשר התנזרו מאינטימיות גופנית. לעיתים קרובות ההתפרצויות מתרחשות במצבים הכרוכים באינטימיות כפויה עם בני אותו המין, כגון במעונות שינה או בבסיסים צבאיים. הפרעה זו הייתה נפוצה בתקופת הגיוס ההמוני למלחמת העולם השנייה, כאשר החיים בבסיסים הצבאיים היו מאופיינים במעט מאוד פרטיות, עם מקלחות משותפות ולעתים קרובות אף ללא דלתות או אפילו מחיצות בין האסלות. הטיפול בהפרעה זו בדרך כלל כרוך באשפוז, על מנת לבודד את האדם מהסיטואציה שעוררה את ההתקף, וגם מפני שהפרעה זו עלולה להוביל להתנהגות אובדנית או לאלימות כלפי אחרים. בדרך כלל בוחרים בבני המין השני לטיפול בלוקים בהפרעה זו, ועושים כל מאמץ להימנע מהליכים פולשניים כגון זריקות או החדרת נר (תרופה שעוותית המוכנסת דרך פי הטבעת).
תורגם על ידי עדי שניידר