אצות, עשים, עצלנים והקשר הסימביוטי המוזר ביניהם

הכירו את בעל החיים הכי מוזר בממלכת היונקים- sloth שבעברית העדיפו לקרוא לו ״עצלן״, ללא ספק עלבון גס ומיותר, בעוד המילה sloth מלשון slow ענינית הרבה יותר.

אז קצת רקע לפני שאנו נכנסים בעובי הקורה:

העצלנים הופיעו לראשונה על פני האדמה לפני כ 60 מיליון שנים (״הופיעו״ זו הגדרה קצת מטופשת, כי אף חיה מעולם לא ״הופיעה״ לפתע פתאום אבל אני עצלן מכדי לחשוב על הגדרה טובה יותר).

העצלנים הם מסדרת הדלשינאים, שזה אומר שהם קרובי סדרה (כלומר – משפחות אחיות) עם הארמדילו ועם דב הנמלים (שהם דובים בערך כמו שקרפיון המערות הוא דב).

ישנם שישה מינים המפוזרים על פני שתי משפחות. פעם היו הרבה יותר- מניחים שעשרות- שהיו פזורים על פני חמש משפחות.

העצלנים חיים ביבשת אמריקה כשתחילת התפתחותם היתה באמריקה הצפונית, אלא שהם התפשטו ליבשת הדרומית עוד לפני החיבור בין היבשות לפני כ 3 מיליון שנים. איך הם עשו זאת? בשחיה- הם שחיינים מצוינים, ובעבר היו מינים שבדומה ללוטרות חיו בעיקר במים, והיו מינים שחיו רק ביבשה- מעל היבשה, והיו מינים שחיו מתחת ליבשה- כמו החולד.

ובנוסף, היו מינים שחיו על עצים- אלו הם המינים הקיימים היום, אשר ללא יוצא מן הכלל כולם חיים אך ורק על עצים.

בעבר המגוון היה לא רק באזורי המחיה אלא גם בגודל- החל מ 2.5 קילו, כמו העצלן הגמדי החי היום והנתון לסכנת הכחדה חמורה, וכלה במפלץ מגת׳ריום שחי עד לפני כ 10000 שנה שקל 4 טון והתנוסס לגובה של 6 מטר. המגת׳ריום נכחד יחד עם כל המגפאונה ביבשת אמריקה ויש מחלוקת מתמשכת בין החוקרים בנוגע לסיבות מאחורי ההכחדה המסיבית הזו (מעל 90% מהיונקים שמסתם היתה גדולה מ 35 קילוגרם נכחדו בזמן קצר להפליא שבאופן מאוד חשוד סמוך למועד הגעתו של האדם ליבשת).

שתי המשפחות הקיימות היום הן העצלן הדו אצבעי והעצלן התלת אצבעי ולמרות דמיונם הפיסי הרב והעובדה שהם חולקים את אותם איזורי תפוצה נפרדו אבולוציונית לפני כ 40 מיליון שנה ויש ביניהם הבדלים לא מעטים-

ראשית שמם מלמד על ההבדל הראשון הנוגע למספר האצבעות שלהם. שנית, העצלן התלת אצבעי קטן מהדו אצבעי, שניהם כמובן לא ג׳אבארים והגודל שלהם נע בין גודלו של כלב בינוני לחתול. תלת האצבע פעיל יום בעוד הדו אצבעי פעיל לילה, תלת האצבע מסתפק בתנועה בין שלשה ארבעה עצים ביום ודו האצבע מתפרע על כשישה עצים ביום. תלת האצבע אוכל מעט, בעיקר עלים מעצים רעילים ולעומתו דו האצבע מגוון גם עם פירות, חרקים ובעלי חיים קטנים.

אך יש להם גם מאפיינים מאוד דומים שמהווים דוגמא נאה לאבולוציה מתכנסת- שני מינים רחוקים מהאב הקדמון שפיתחו בנפרד תכונות דומות שיחודיות רק להם- ראשית המראה שלהם (שילוב של מתיקות סטלנית שמביטה בך במהופך). השרירים שלהם התפתחו בצורה כזו שהם יכולים לבלות את כל זמנם תלויים במהופך מעצים ואף להתפגר בצורה זו כשגופם נשאר תלוי מהעץ. יש בזה יתרון מסוים מכיוון שמי שירצה לצוד אותם, נניח באמצעות ירי חיצים, יצטרך בכל מקרה לטפס על העץ כדי לאסוף את השלל.

עוד משהו שעשוי לעניין אותך -  10 ההפרעות התרבותיות המוזרות ביותר

שני המינים מכוסים בשכבה של אצות, מה שמקנה להם את המראה הירקרק, שבלעדיו הוא אפור. על האצות יש מערכת אקולוגית שלמה של חרקים מסוגים שונים ויש אפילו עש- sloth moth- שחי בעיקר על המין התלת אצבעי ושלחלוטין תלוי בו להשרדותו. העשים שחיים על פרוות העצלן מאבדים את כנפיהם בזמן שהם מתחפרים עמוק בתוך הפרווה שלו ובמקרה אחד מתועד נספרו 120 עשים שחיו בהרמוניה מופלאה בעצלן יחיד.

הסקס של העצלנים… ובכן… לא משהו שאפשר להפוך לקלטת פורנו לוהטת (למרות שלך תדע, כבר נתקלתי בחיי בדברים יותר מוזרים כשזה מגיע למין).

כשהנקבה מיוחמת היא פשוט זועקת בקולי קולות ומזמינה את הגברים הלא נלהבים לבצע בה את זממם. אם הגיע גבר (מן הסתם לוקח לו כמה שעות להגיע מהענף הקרוב) והוא בענין (אולי הוא בא לשאול אם נשאר לה קצת וויד) הם משתגלים, אך למרבה הפלא בניגוד לכל שאר הפעילויות שלהם הפעם הם מאוד מהירים בפעילות שלהם, כמה שניות והופה. אם לא הגיע זכר או שהגיע באיחור כי לקח לו שבוע לעשות את המסע המפרך מהעץ ממול והיא כבר לא מיוחמת, לא נורא, בפעם הבאה נצעק קצת יותר חזק…

התזונה של העצלנים מעטה ודלת קלוריות וסיבים תזונתיים ובגלל זה התפתח אצלם מטבוליזם איטי ביותר, הנמוך מבין היונקים, ובממוצע הם נדרשים לעשיית צרכים בערך פעם בשבוע.

ואם בעשיית צרכים עסקינן (חירבוניישן למי שתוהה) אז אחד ההבדלים הבולטים בין העצלן התלת אצבעי לעצלן הדו אצבעי קשור לאופן עשיית הצרכים- בעוד הדו אצבעי מחרבן כשהוא על העץ, התלת אצבעי יורד למרגלות העץ ומוצא פינה, חופר בור מחרבן ואז מכסה את הבור. לאחר שסיים יחזור לעץ שלו ויעשה זאת במהירות מופלאה של 4 מטרים בדקה, ואם הוא בורח מטורף הוא יגביר למהירות בלתי נתפסת של 4.5 מטרים בדקה, אבל הנה שאלה- מדוע הוא בכלל יורד מהעץ, למה שלא ינהג כמנהג האילתים והעצלנים הדו אצבעים ויחרבן ישירות מהעץ? יתרה מכך, מחקרים מעלים שכל ההתעסקות הזו איטית ומייסרת ושקרוב ל50% ממקרי המוות של העצלנים התלת אצבעים מתרחשים בזמן שהם על הקרקע מחרבנים- היגוארים האוצולוט וההרפיה רק מחפשים להזדמנות הזו (העצלן- באמא׳שכם תעזבו אותי, אתם לא רואים שאני מחרבן?! לא מותק, נאכל אותך את האצות והעשים וגם את החרא שלך)

אז למה ומדוע וגם הכיצד והיתכן, העצלן עושה את זה?

תגידו לי- תראה אותנו, ההומו ספיאנס, איך אנחנו הורסים במודע ובמתכוון את בתי הגידול שלנו, מונעים על ידי אגו וכבוד ושאר ענינים טפלים- מדוע אתה לא שואל עלינו?

עוד משהו שעשוי לעניין אותך -  Emporioum Galorium - היופי בשימור המת - גולגלות, פוחלצים, חניטות ועוד.

ואני אגיד שמההומו ספיאנס אין לי הרבה ציפיות לאיזשהו היגיון אבל דווקא מהעצלנים יש ויש לי.

אז מסתבר שלא רק אני מגרד בפדחתי ושזה משהו שהחוקרים מנסים להבין כבר תקופה ארוכה ועלו כל מיני תאוריות כדי להסביר את הענין-

למשל שבכך הוא מדשן את העץ שלו.

ובכן, הוא לא.

שהם מתקשרים על הקרקע.

הם לא.

אבל מחקר שהתפרסם ב 2014 העלה תאוריה כל כך מופרכת שזה חייב להיות נכון, תתרכזו ותקשיבו רגע:

זוכרים את כל הדבש והנחש והאשה- את האצות ואת העשים שחיים על העצלנים? אמרתי לכם שלכל מין של עצלנים יש אצות שיחודיות רק לו? שכחתי? אז תרשמו עוד פרט לרשימה האינסופית שכבר יש לכם- הנה- לכל מין של עצלן יש אצה ייחודית ומה יקרה אם העצלנים יכחדו? נכון- נאבד גם עשים וגם… אצות. לא חבל?!

טוב, נחזור לתאוריה שמנסה להסביר את הירידה של העצלן מהעץ כדי לחרבן-

המחקר גילה שבזמן שהעצלן מחרבן, נקבת העש קופצת לחרא שלו ומטילה ביצים (היא בלי כנפיים כזכור, אז בחרא תהיה קבורתה). לאחר שהביצים יבקעו והלרוות יאכלו חרא ובסוף יתגלמו ויהפכו לעשים בוגרים- הם עפים לעצלן הקרוב למקום מגוריהם, מן הסתם זה ידידנו משכבר שלא הספיק להגיע רחוק, ויתחפרו בפרווה ויתחילו שוב את מעגל החיים הנפלא..

אז מה, העצלן הוא סתם בעל חיים נדיב מאין כמותו שמסכן את חייו כדי שחברו הטוב מר עש יוכל להקים דור המשך בחרא שלו?

סביר להניח שלא, למרות שלא הייתי פוסל על הסף שמאת העצלן תצא בשורת המצווה שאינה תלויה בדבר.

החוקרים מניחים שקיים קשר מוזר בין העצלן העש והאצה.

הסכיתו ושמעו…

לאחר שהעש מבלה את כל חייו על פרוות העצלן הוא מתפגר. על גוויתו משתלטים חיידקים שמפרקים אותה ומשחררים את החנקן הכלוא- חנקן חברים זה הדבר האמיתי- זה מה שמניע את החיים.

האצה משגשגת בזכות החנקן הזה, אך מה יוצא מכל זה לעצלן?

החוקרים מניחים שהעצלן אוכל מהאצות שעל גופו ומשלים בכך את כל החומרים המזינים שחסרים לו, לדעת החוקרים זה לא הגיוני שהעצלן מקבל מהעלים הדוחים והרעילים שהוא בולס את כל אבות המזון שהגוף שלו חייב ולכן הוא זקוק למקור תזונה נוסף שמשלים את החסר, והאצות הם מועמד מצוין לכך (ואכן הם דיווחו שנמצאו שאריות של אצה בקיבות של עצלנים מתים).

שרות נוסף שהאצות המשגשגות נותנות לעצלן, ואם תשאלו אותי אז זה קצת פחות ספקולטיבי מהחרטוט המופלא הסימביוטי לעיל, זו הסוואה מעולה מטורפים.

מקורות- המחקר הנפלא והמופרך אודות הסימביוזה הפסיכית בין עצלנים אצות עשים וחרא:

https://royalsocietypublishing.org/doi/full/10.1098/rspb.2013.3006

השאר תגובה