הצלמת האימפרסיוניסטית שרה מון בילתה את רוב הקריירה שלה בקפיצות ותהיות על קו המתח הגבוה שנמתח בין צילום אופנה מודרני לבין תצלומי אמנות עם ניחוח וינטאג'י ואף מעט אפל, ושרה כמו שרה, לעולם לא ממחזרת ומצליחה לשמור על טביעת עין מקורית ונעימה מאד בכל פרוייקט מחדש.
הנגיעה המתעתעת שלה בתצלומים אמנם ניסתה להתחקות פעמים רבות במהלך כל השנים האלו אך לעולם לא הצליחו (וגם לא יצליחו לדעתי) לשחזר את אותה ההרגשה החמימה והקרירה בו זמנית שהיא מצליחה לשדר בכל צילום מחדש. כל אדם עם מספיק זמן ומשאבים בהחלט יכול להפוך לאשף ואולי אפילו לסוג של קוסם בחדר החושך שלו, ושרה בהחלט הפכה לאחת כזאת, תוך שימוש בטכניקות צביעה הפכפכות כמו ספייה על נייר מט, הדפסת ג'לטין ריירית, סולריזציה ועוד ועוד. כפי שאמרו עליה רבים – נדיר מאד שצלם מסחרי יצבור מוניטין כה גבוה כשכל צילומיו מלווים באווירה אפרורית, מגורענת, מטושטשת ואפופת 'מיסתורין נשי'.,
.