Acid Bath – Paegan Terrorism Tactics

[נכתב ע"י ד"ר אלברט נויזבאום]

יש שני סוגים של אנשים בעולם. אנשים ששומעים פארל ג'אם ואנשים שיש להם טעם טוב במוזיקה. האלבום הזה הוא בשביל כאלה שבאמת אוהבים מוזיקה, בשביל אותם ילדים אבודים שלא מבינים למה אנשים שמים זין על הקול המתחנפן והעלוב של אדי ווידר ופשוט רוצים לדחוף את ראשם הלוהט אל תוך ביצה סמיכה של עוויתות וצמרמורות ולשתות הכל בשלוק.

אז עכשיו שסיכמנו שכל מי שהגיע לפה רוב הסיכויים שונא את פארל ג'אם ומכך ניתן להסיק שהוא אוהב מוזיקה טובה, אפשר לדבר על אלבום המופת  Paegan Terrorism Tactics  של להקת Acid Bath

האלבום הוקלט ב1996 ומושפע בעיקר מטריפ סמים ארוך במיוחד (3 ימים) של חברי הלהקה על חוף בפלורידה, עם טקסטים שעוסקים במוות, בתי קברות, או סתם הזיות חסרות פשר. " גורדי השחקים נדמים כמצבות אבן מהמרחק שאנו נמצאים" "למות הרגיש כל כך טוב היום" "אצבעותיי מגששות את פצע היציאה תחת אור של בית קברות " אסיד באת' כותבים שירה אמריקאית מודרנית, הם פותחים בפניך את שערי התודעה ומזמינים אותך לצלול אל תוך עולם הצללים העצוב של ניו אורלינס והדרום.

בהמשך עם המוטיב של המוות, את עטיפת האלבום מעטר ציור הזוי במיוחד שצייר דוקטור ג'ק קבורקיאן (שמי שלא יודע, היה רופא שביצע מעל 100 המתות חסד כנגד החוק וזכה בכינוי  'דוקטור מוות').

 זהו האלבום השני ולצערנו גם האחרון של הלהקה, אשר התפרקה שנה לאחר מכן בעקבות מותו של הבאסיסט בתאונת דרכים, והוא מהווה מעין "שירת ברבור" שמדגימה את כל מה שהיה טוב בלהקה הזאת- עיסה דרומית כבדה של סטונר,פולק, האבי מטאל, ג'ראנג',סלאדג', דרון וגותיקה מצופה בסולן מצמרר שיכול לגרום לפסל אבן לבכות. לעומת אלבומם הראשון שהיה כבד וגס יותר אך עם זאת מסורבל וקצת הולך לאיבוד, האלבום הזה היה צעד קדימה בשביל  הלהקה- ההפקה השתפרה, בניית השירים התפתחה וגם הכתיבה נהייתה עמוקה יותר. האלבום "שמיע" יחסית, ומכיל שירים שניתן אפילו להחשיבם בתור "להיטי רדיו"  (השם ירחם!) אם הם לא היו באורך של 6-8 דקות.

אז לסיכום,  אם אתם חובבים של כל השיט של CROWBAR, EYEHATEGOD, DOWN אתם תעופו על האלבום ועל הלהקה הזאת. ואם אתם אתם חובבים של פארל ג'אם פשוט תעופו לי מהעיניים.

"Mother's cool reptilian womb , Ain't so cold tonight

My fingers trace the exit wounds, by graveyard light "