הקודֶקס גיָגס, קלף מעור עגל במשקל של כשבעים וחמישה קילוגרמים, המוכר גם בתור "התנ"ך של השטן", הוא כתב היד מימי הביניים הגדול ביותר בעולם. הוא חולץ במאה החמש עשרה ממנזר שנשרף ולאחר מכן הוא נגנב על ידי הצבא השוודי במהלך מלחמת שלושים השנה. במשך שלוש מאות חמישים ותשע השנים האחרונות הוא שמור בשוודיה. כתב היד מכיל לחשי כישוף אלימים וציור של השטן המתפרש על גבי דף שלם (אותו ניתן לראות בהמשך), דברים אשר היו נדירים למדי בתקופה שבה כתב היד נכתב. לפי גרסה אחת לאגדה שתועדה עוד בימי הביניים, כותב היצירה היה נזיר שהפר את שבועת הנזירים שלו ונידון להיות מכותר בארבעה קירות בעודו בחיים.
על מנת להימנע מהעונש החמור הזה, הוא הבטיח להכין – במשך לילה אחד – ספר אשר יהלל את המנזר לנצח, כולל כל הידע האנושי. לקראת חצות הוא איבד כל אמונה שהוא יצליח להשלים את המשימה בכוחות עצמו, ולכן החליט לשאת תפילה מיוחדת אשר לא הייתה ממוענת לאלוהים, אלא למלאך הראשי לוציפר (השטן במיתולוגיה הנוצרית. במיתולוגיה היהודית השטן נקראה השטן, אזראל מלאך המוות, סמאל או אשמדאי), ובמסגרתה הוא ביקש ממנו שיעזור לו לסיים את כתיבת הספר – בתמורה לנשמה שלו. השטן השלים את כתב היד והנזיר הוסיף את הציור של השטן בתור הוקרה לעזרה שקיבל. בבדיקות שנערכו לשחזורה של היצירה, העריכו כי נדרשו כעשרים שנים – או יותר מכך – להשלים את כתיבת הספר.
לקריאה נוספת עם תרגומים לאנגלית
