אום שינריקיו: כשאמת עליונה פוגשת אסיד, שטיפות מוח וטרור ביולוגי

אום שינריקיו: כשאמת עליונה פוגשת אסיד, שטיפות מוח וטרור ביולוגי

אום שינריקיו עלתה לראשונה לכותרות ברחבי העולם ב-20 במרץ, 1995, לאחר שחבריה פיזרו גז עצבים קטלני (סארין) ברשת הרכבות התחתיות של טוקיו. המתקפה הקטלנית הזאת, אשר נערכה בשעות העומס של הבוקר, גרמה למותם של שנים עשר אנשים. דיווחים על האירוע נפוצו ברחבי העולם כולו, ובעקבותיו נעצרו מעל מאה חמישים מחברי הקבוצה, כולל המנהיג שלהם, שוקו אסהארה.

שוקו אסהארה
אסהארה נולד בשם צ'יזו מאטסומו, ב-2 במרץ, 1955, למשפחה גדולה וענייה בדרום יפן. בגיל מוקדם הוא סבל מגלאקומה מולדת, כתוצאה ממנה הוא איבד את יכולת הראייה שלו בעין שמאל ומפגיעה חמורה בעין ימין. הוריו שלחו אותו לבית ספר לעיוורים, שם הוא סיים את לימודיו בשנת 1977. במהלך שהותו בבית הספר, אסהארה הבין כי יש לו יתרון מובהק על פני עמיתיו ללימודים. בעוד שהוא נהנה מראייה חלקית בעינו הימנית, רוב התלמידים האחרים היו עיוורים לגמרי, והוא ניצל את היכולת שלו כדי לרדות בהם ולהפעיל עליהם מניפולציות בכל הזדמנות שנקרתה בפניו. קרוב לוודאי שהעובדה שהוא למד להפעיל מניפולציות על אחרים בגיל צעיר כל כך השפיעה השפעה מכרעת על התפתחותו של שוקו אסהארה, והוא קיבל בברכה את הרעיון שעמיתיו בעת ובעונה אחת פוחדים ממנו והולכים בעקבותיו.

japan_2097942a

עם התבגרותו של אסהארה, הוא הפך למעריץ נלהב של ז'אנר המדע הבדיוני. הוא אף התרברב בפני חבריו לכיתה שביום מן הימים הוא ימשול בממלכת רובוטים משלו. עם סיום הלימודים בשנת 1977 שוקו אסהארה ניסה להתקבל לאחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר ביפן, אך ללא הצלחה. לאחר דחייתו, הוא פנה ללמוד דיקור סיני, רפואה סינית ויוגה, ופתח במסע חיפוש אחר בהירות רוחנית וכנות. הוא העמיק לחקור את כתביו של נוסטרדמוס, ותוך זמן קצר הוקסם מהרעיון של ארמגדון ועסק בו באופן כפייתי. האשליות הראשונות שלו החלו בזמן שהוא תרגל מדיטציה בדירת החדר שלו, ברובע שיבויה, טוקיו. במסגרת אחת מהאשליות שלו, אסהארה טען ששמו אלוהי האור, ושהוא קיבל את ההכוונה להקים צבא שיביא לקץ העולם. ייעודו היה לשרוד את האפוקליפסה ולהפוך לשליט המוחלט של העולם החדש שיקום.
אסהארה התחיל ללמד שיעורי מדיטציה ויוגה במסגרת מה שנודע כ"מועדון אום של האלים והנזירים", אשר משך אליו אנשים מכל רחבי יפן ששאפו להיות חלק מהקבוצה ההולכת וגדלה הזאת. בשנת 1987 הוא שינה באופן רשמי את שמו לשוקו אסהארה, הקים דת בשם אום שינריקיו (בעברית: "האמת העליונה"), ומינה את עצמו למנהיגה הרשום. הקבוצה זכתה לאהדה רבה בקרב סטודנטים שסיימו את לימודיהם באוניברסיטאות יוקרתיות, ותוך זמן קצר היא נודעה בתקשורת היפנית בתור "דת לאליטות". שוקו אסהארה הציב כיעד את אלה אותם סטודנטים שניחנו במנת משכל גבוהה במיוחד, אך אשר נחשבו גם כנשמות אבודות וככאלה שמנסים למצוא משמעות ורוחניות בחייהם.

maxresdefault

הדוקטרינה
הדוקטרינה של אום שינריקיו התבססה על מבנה אמונה סינקרטיסטי (מלשון "מיזוג יסודות"), ומיזגה היבטים נבחרים מנצרות, בודהיזם, יוגה, מדיטציה ומשנתו של נוסטרדמוס.
בין אמונות אלה נשזרה ההערצה המוחלטת למנהיג הקבוצה, שוקו אסהארה. במסגרת הטפותיו אסהארה טען כי הוא ישו והמאסטר היחידי שהשיג הארה מלאה מאז בודהה, והוא שכנע את מאמיניו כי הוא עומד להביא לקץ העולם. הדרך היחידה שבה חסידיו יוכלו לשרוד את האפוקליפסה היא ללכת בעקבותיו אל הגאולה, ואל העולם החדש. הוא ניבא כי קץ העולם ייגרם על ידי צבא ארצות הברית, אשר יפתח במלחמת עולם שלישית עם יפן. על בסיס חזון יוחנן (או "ספר ההתגלות" הוא ניבא כי ארצות הברית היא למעשה "החיה", ושבסופו של דבר היא תתנפל על הטרף שלה: יפן.
הפולחנים הדתיים של אום שינריקיו עדיין אינם ידועים ברובם, והמידע שקיים עליהם נדיר ומועט. מה שכן ידוע הוא שהם תרגלו הדרכות עתיקות שתורגמו ישירות מהסוטרות של הקאנון הפאלי, ושהפולחן שלהם כלל שימוש בהלוצינוגנים (חומרים פסיכו אקטיביים ומעוררי הזיות) כגון ל.ס.ד, לצד מנהגים סגפניים קיצוניים. על פי גישה זו של התנזרות קיצונית, על חברי הקבוצה לסבול ייסורים קשים ומכאיבים, כמו להיתלות הפוכים למשך פרקי זמן ארוכים ולקבל טיפול בשוק חשמלי.

Nostradamus1

אסהארה השתמש במדענים ובמהנדסים מקרב תומכיו כדי ליצור קסדה חשמלית , אותה הוא הורה לחבוש לראשו של כל מגויס טרי כחלק מתהליך החניכה שלו. לדבריו של אום, הקסדה תכוונן את גלי המוח של המגויסים הטריים לגלי המוח של אסהארה, על מנת שהם יוכלו להבין את משנתו ומסריו בצורה טובה יותר. התהליך הזה נקרא "חניכה מושלמת לגאולה", ובעוד שאיננו יודעים אם הקסדה אכן השפיעה על גלי המוח באופן כלשהו, היא מדגימה את הערצה של חסידיו ואת אמונם המוחלט במנהיגם. בנוסף ל"חניכה המושלמת לגאולה", אסהארה הורה לחברי קבוצתו להכין מסכות שלו ולצאת לרחובות ולהדגים את אמונתם בסגולותיו האלוהיות.

11780392_10153620040359893_550339415_n (1)

המחלוקת שהובילה לפיזור הסארין בתחנת הרכבת התחתית
סוף שנות השמונים הביאו גל חדש של מחלוקות בנוגע לקבוצה היפנית אום שינריקיו. דיווחים והאשמות על הולכת שולל של מגויסים טריים, סחיטה, אילוץ חברים לתרום כסף בניגוד לרצונם והחזקת חברים בניגוד לרצונם החלו להתפשט, והציבו את הדת החדשה באור הזרקורים. חברי הקבוצה הגיעו מהמעמד הגבוה העשיר והמשכיל, ואום שינריקיו היה ארגון עשיר להפליא. הם גם השיגו סכומי כסף רבים לאחר שאילצו את חבריהם להעביר את נכסיהם לרשות הקבוצה. יש לציין שהעושר האדיר הזה לא הפריע להם לקיים את אורח החיים הנזירי שלהם, והקבוצה כולה, כולל מנהיגה, המשיכה לחיות בצניעות.
מעדויות חדשות שהצטברו בשנים האחרונות עולה כי בשנת 1989 נרצח חבר בכת לאחר שניסה לעזוב את הקבוצה, אך בזמנו הדבר נשמר בסוד מפני רבים מחברי הקבוצה. באותה שנה עורך דין מצליח ומוכר בשם טוצומי סאקאמוטו, אשר פעל נגד כתות, פתח בהליכים משפטיים אשר היו עלולים להביא את הקבוצה לפשיטת רגל. בחודש אוקטובר נערך משא ומתן בין שני הצדדים, ובסופו של דבר הם לא הצליחו לפתור את המחלוקת שלהם.
סאקאמוטו התארח בתכנית ראיונות ברשות השידור של טוקיו, ותיאר את התנגדותו לקבוצה. אחר כך ברשות השידור של טוקיו שלחו את ההקלטה של התכנית לאום שינריקיו, וזאת מבלי ידיעתו או הסכמתו של טאצומי סאקאמוטו. הקבוצה מיד דרשה שהרשות תבטל את השידור ותגנוז את התכנית, והם הסכימו לבקשתם. חודש לאחר מכן, סאקאמוטו וכל קרובי משפחתו נעלמו מביתם ומעולם לא נראו שוב. התיק במשטרה בסופו של דבר נסגר וקופת הממון של הקבוצה נותרה ללא פגע. בעוד שבמשטרה חשדו כי לקבוצה יש קשר מובהק להיעלמותם, לא הייתה שום הוכחה לכך,עד שנת 1996. התברר כי הם אכן נרצחו בידי חברי הכת, אשר גם נפטרו מן הגופות.
שנה לאחר מכן, הקבוצה עלתה שלב מסחיטות, חטיפות ורצח, ועבר לעריכת ניסויים ברעלנים ביולוגיים ומחלות כגון בוטולין, אנתרקס, כולרה ושפעת קיו. התכנית המקורית של הקבוצה הייתה לטבוח באזרחים יפניים על ידי ריסוס של הגז הרעיל בוטולין מתוך רכבי משלוחים ובניינים. לאחר כתשע ניסיונות לבצע מתקפה ביולוגית, הקבוצה וויתרה ועברה לייצור של נשקים כימיים כגון גז העצבים הקטלני סארין, ובסופו של דבר גז וי. אקס. ברוב המקרים הקבוצה נכשלה בגרימת רמת אי הסדר הרצויה לה, פרט למקרים כדוגמת המקרה שאירע בחודש יוני של שנת 1993, כאשר נבגי אנתרקס פוזרו מתוך בניין בטוקיו. למרבה מזלם של תושבי טוקיו, כל מה שקרה כתוצאה מכך היה מוות של כמות זעומה של ציפורים וריח מסריח באוויר. לאחר המעצרים בעקבות התקרית בתחנת הרכבת התחתית, התגלה כי הקבוצה הייתה אחראית לאירוע מסתורי שהתרחש בשנת 1994. כמות גדולה של גז סארין שוחררה מתוך מבנה מגורים, וכתוצאה מכך מתו שבעה אנשים ונפצעו מעל למאה.
בחודש פברואר, 1995, אום חטפו אדם בשם קיושי קארייה. הוא היה אחיו בן השישים ותשע של חבר לשעבר בכת שהצליח להימלט. בשבועות שקדמו להיעלמותו, חברי הקבוצה השאירו לו הודעות ותבעו לדעת היכן אחיו, תוך כדי איומים על חייו. בסופו של דבר אום הביאו אות לאחד מהמרכזים שלהם בקמיקויישיקי והכניסו אותו לתוך משרפה המופעלת באמצעות גלים אלקטרומגנטיים, כעונש על החבר לשעבר בכת. גופתו הושלכה לאגם קאווגוצ'י.
פעילויותיהם של אום משכו תשומת לב רבה, ובחודש מרץ של 1995, המשטרה תכננה לפשוט על כל המרכזים שלהם ברחבי יפן.

Sarin-clean-up

פיזור הסארין בתחנת הרכבת התחתית
בחודש מרץ, 1995, חברי אום פיזרו את גז העצבים סארין בתוך חמש רכבות נפרדות ברשת רכבות התחתית של טוקיו. כתוצאה מכך מתו שנים עשר אנשים, וששת אלפים נפצעו. כל אחת מאותן רכבות נפגשו בתחנת קאסומיגאסקי, ושם חברי הכת הציבו סארין בצורתו הנוזלית. הם שמו אותו בתוך בקבוקים שהוסוו כבקבוקי שתייה רגילים, וחברי אום ניקבו אותם באמצעות מטריות, והותירו אותם בתוך הרכבות והתחנות.
הניצולים מהתקרית זוכרים את האימה האדירה ואווירת שדה הקרב ששררה בעקבות המתקפה. אנשים שכבו על הרצפה, דם ניגר מפיהם ואפם. זעקות אימה מחרישות אוזניים מילאו את התחנה, ואנשים ניסו בכל כוחם לפלס את דרכם החוצה מהמעברים התת קרקעיים. לאחר מעצרו, שוקו אסהארה הצהיר כי הוא הצטער מאוד מכמות הקורבנות ה"נמוכה" והכאס המוגבל ששרר במקום, ובכך למעשה הביע את תסכולו מכך שהוא לא הצליח לקדם צורה כלשהי של ארמגדון גרעיני.
במהלך השבועות שלאחר המתקפה, מעל מאה חמישים חברי הכת נעצרו וכל רכושם הופקע. לדברי המרכז לבקרת מחלות, אום היו מסוגלים לייצר ארבעת אלפים קילו של סארין מדי שנה, והם החזיקו במפעלים שלהם מלאי שבאמצעותו הם היו יכולים להרוג מעל לארבעה מיליון בני אדם. המטה המרכזי שלהם בקמיקויישיקי הכיל מגוון רחב של נשקים, החל מנשקים כימיים וביולוגיים, ולה במסוק צבאי רוסי מסוג Mil Mi-17. הכת החזיקה במספר מעבדות ששימשו לייצור סמים כגון ל. ס. ד ומתאמפטמין, וכספת אשר הכילה מיליוני דולר במזומן ובזהב. למרבה התדהמה של הרשויות, הקבוצה החזיקה גם מספר תאים בהם הם היו כולאים אנשים שלדעתם סיכנו את המטרה שלהם. עם הגעת הרשויות היפניות, הם מצאו אנשים המוחזקים בתנאים מחפירים בתאי מאסר.
בזמן שנערכו המעצרים ההמוניים, מנהיג הקבוצה, שוקו אסהארה, פתח במנוסה הצליח לחמוק ממאסר. למרות הצורך שלו לשמור על פרופיל נמוך, אסהארה המשיך לשחרר הצהרות עבור קהל התומכים האדיר שלו. (9,000 תומכים ביפן, ו-40,000 תומכים נוספים ברחבי העולם, לפי נתונים של אום שינריקיו). לא בלבד שהוא הכחיש כל מעורבות במתקפת הסארין, הוא הוסיף וטען כי בסך הכול מדובר במזימה מצד ממשלת ארצות הברית להכתים את שם הקבוצה ולמנוע מאנשים להצטרף לדת שלו. אסהארה גם איים על אזרחי יפן איום, וההרשויות התייחסו אליו ברצינות רבה. הם הכריזו על מצב חירום, והחלו בייצור המוני של נוגדנים לגז עצבים וגיוס מומחים ללוחמה כימית. למרבה המזל, האיום לא מומש.
ב-16 במאי, 1995, אסהארה סוף כל סוף נמצא כשהוא מסתתר בקיר במתקן בקמיקויישיקי ונעצר. הוא הואשם ב-27 סעיפי אישום ברצח ב-13 תקריות שונות, ובסופו של דבר נגזר עליו גזר דין מוות. זמן קצר לאחר מעצרו, שוקו אסהארה הצהיר כי הוא נוטש את תפקידו באום שינריקיו וסירב לדבר עם איש, כולל עורכי דין, חברים ובני משפחה. על שנים עשר מחברי הכת נגזר גזר דין מוות בגין מעורבותם במתקפה ברכבת התחתית של טוקיו, והאדם האחרון שנעצר על מעורבתו בפרשה נעצר ב-15 ביוני, 2012, לאחר המצוד הארוך ביותר בהיסטוריה של יפן. קאטסויה טאקהאשי, שומר ראשו של אסהארה לשעבר, אותר לאחר ששני חברים נוספים נמצאו, וכך נסגר התיק של אחת ממתקפות הטרור האיומות ביותר ביפן ובא לקצו "משפט המאה".

Sarin-attack

לאחר תקרית פיזור הסארין ברכבת התחתית
בחודש אוקטובר, 1995, אום שינריקיו נשללו ממעמדם כדת ובתחילת שנת 1996 הם פשטו רגל. יחד עם זאת, הקבוצה המשיכה להתקיים ואחד מהחברים הבכירים בקבוצה, פומיהירו ג'ויו תפס פיקוד על הנהגת הקבוצה. הוא היה אחד מהחברים הבכירים הבודדים בקבוצה שלא הואשמו בהאשמות חמורות על מעורבות במתקפת הסארין, ובשנת 2000 הוא פעל לשינוי שם הקבוצה ל"אלף".
חרף הניסיונות של הקבוצה להשבית את הקבוצה, הם עדיין מורשים – על בסיס חופש הדת המעוגן בחוקה – לקיים את הפולחן הדתי שלהם תחת מעקב הממשלה. אלף הכריזו על שינויים משמעותיים בדוקטרינה שלהם, והצהירו כי כל כתבי הוג'ריאנה השנויין במחלוקת בוטלו ונאסרו. הם התנצלו באופן רשמי בפני קורבנות מתקפת הסארין והקימו קרן פיצמויים עבור הקורבנות ובני משפחותיהם.
מדו"ח שהוכן בחודש יוני, 2005, על ידי הסוכנות המשטרתית הלאומית עולה כי לאלף היו כ-1,650 חברים, כאשר יותר מ-650 מהם חיים בקבוצה במבני מגורים שיתופיים. הם פתחו 26 מתקנים ברחבי המדינה, וניסו בכל כוחם להרחיק את המסר הדתי שלהם מאלימות ולקרבו להרמוניה רוחנית. למרות זאת, הציבור והרשויות הרגישו אי נוחות מובהקת כלפי הקבוצה, והמשיכו להפעיל לחץ, באמצעות מחאות מסוגים שונים, על מנת לגרם אותם מאזורי מגורים. המדינה ניסתה לקצץ את כל ההטבות הסוציאליות של הקבוצה, כולל שירותי בריאות וחינוך, אך בכל פעם הקבוצה עתרה לבית המשפט וניצחה.
במשך כל הזמן הזה, שוקו אסהארה ניסה בכל כוחו לבטל את גזר דין המוות שלו, אך ב-15 בספטמבר, 2006, הוא הפסיד בפעם האחרונה. גזר דין המוות שלו אושר, ובאותו היום המשטרה פשטה על המטה המרכזי של אלף בניסיון לסכל כל אפשרות לתגובה פלילית, אך בסופו של דבר התברר שלא היה צורך בך. לאחר שנה פומיהירו ג'ויו הכריז על עזיבתו הרשמית את הקבוצה, והוא פנה להקים פלג דת חדש משלו בשם היקארי נו ווא (מעגל האור). הוא טען כי הדוקטרינה החדשה שלו משלבת בין יתרונות הדת ליתרונות המדע, ומהווה מדע חדש של תודעה אנושית.

מעמדה של אום שינריקיו בשנים האחרונות
בשנת 2011 הפיקה סוכנות המודיעין וביטחון הציבור של יפן סקר שלפיו ישנם כ-1,030 חברים בקבוצה. למרות שלאורך השנים כמות החברים פחתה במידת מה, הם עדיין זוכים לאהדה מחוץ ליפן. בכת חברים הן אזרחים מרוסיה והן אזרחים מארצות הברית, והם ממשיכים לנסות להתרחב באמצעות הרשתות החברתיות, כגון פייסבוק וטוויטר, בניסיון לגייס תומכים חדשים.
בשנת 2012 הוצאתו להורג של שוקו אסהארה שוב נדחתה, בעקבות ממצאים לגבי מעורבתם של חברים נוספים מהכת במתקפת הסארין, ובינתיים לא נקבע מועד עתידי להוצאתו להורג.

Aum-Shinrikyo

מקור – Guts And Gore
תורגם על ידי עדי שניידר

עשרה חתולים מלקקי ישבן מימי הביניים

עשרה חתולים מלקקי ישבן מימי הביניים


* ההרגל המגונה ביותר של חתולים מימי הביניים כפי שהוא הוצג בכתבי יד המעוטרים באיורים. *

 

10. ליקוק שגרתי.
תומאס מקנטימפרה, Liber de natura rerum,, צרפת, שנת 1290 לערך.

10

 

9. ליקוקים וציד עכברים.
ספר החיות ("בסטיארי") של אשמול, אנגליה, המאה ה-13.

9

 

8. ליקוקים, ציד עכברים וגניבת ציפורים.
ספר חיות ("בסטיארי"), אנגליה, המאה ה-13.

8

 

7. היי, חתול! תפסיק ללקק את הישבן שלך על העטיפה של ספר המכבים או שאני אירה בך חץ!
מתחת לחתול: ספר המכבים 16: 18-20. תנ"ך, צרפת, המאה ה-13.

7

 

6. חתול דמוי כלב מים.
ספר חיות ("בסטיארי"), אנגליה, המאה ה-15.

6

 

5. השטן וסוגדי חתולים מלקקים את הישבן של החתול.
ז'אן טינקטור, Traittié du crisme de vauderie (Sermo contra sectam vaudensium), ברוז', 1470-1480 לערך.

5

 

4. חתולים מלקקים את הישבן על גבי ספרי תפילות.
שעותיה של שארלוט מסאבוי, פריז, 1420-1425 לערך.

4

 

3. לשון ארוכה להפליא
ספר השעות, ליון, 1505-1510 לערך.

3

 

2. החתול של וילארד
ספר איורים של וילארד דה הונרקורט, צרפת, 1230 לערך.

2

 

1. החתול המלקק של חזון אחרית הימים.

ישו בשיא תפארתו כשלצדדיו שני מלאכים התוקעים בחצוצרות יום הדין וחתול אפור קטן המלקק את הישבן של עצמו. מיסאל, בוואריה, 1440-1460 לערך.

1

 
 
מקור – http://discardingimages.tumblr.com/

מפלצות פולקלור יפניות – Kaibutsu Ehon

מפלצות פולקלור יפניות – Kaibutsu Ehon

הקאיבוצו איהון (Kaibutsu Ehon, בתרגום מילולי: "ספר המפלצות המאויר") הוא ספר משנת 1881 אשר מכיל הדפסים בגלופות עץ של יוקאי (yōkai), יצורים מהפולקלור היפאני. ציורים אלה צוירו בידי נאבטה גיוקוויי, ועיצוב הספר מושפע מיצירותיו המשפיעות של טורייאמה סקיין, מלומד בן המאה ה-18 ואמן אוקיו-אה (ukiyo-e) שהתפרסם בזכות ניסיונותיו לקטלג את זני היוקאי הרבים שקיימים ביפאן. אנו מציגים בפניכם 25 מפלצות מתוך הספר.

Mikoshi-nyūdō – יצור דמוי-נזיר שצומח בגובהו ככל שמוסיפים להתבונן בו.
kaibutsu_ehon_1

Nue – יצור דמוי-חמרה שמביא מזל רע ואסונות ואשר יכול לעוף ולהפוך לענן קודר.
kaibutsu_ehon_2

Futsukeshibaba (מוכרת גם בשם Hikeshibaba) – אישה זקנה ומסתורית בבגדים לבנים אשר מכבה פנסים (במובן של כלים לנשיאת נרות, ולא במובן המודרני של המילה)
kaibutsu_ehon_3

Kasha – שד דמוי-חתול שיורד מהשמיים כדי לאכול גופות לפני ששורפים אותן.
kaibutsu_ehon_4

Noderabō – יצור מוזר אשר עומד ליד פעמון של מקדש.
kaibutsu_ehon_5

Waraime (המוכרת גם בשם Kerakera-onna) – אישה ענקית וצחקקנית.
kaibutsu_ehon_6

Daibutsu-kaibutsu – ערימה מסתורית של גולגלות מתפוררות.
kaibutsu_ehon_7

Ubagabi – רוח רפאים דמויית-אש של אישה זקנה בה נתקלו אנשים לאורך נהר הוזו בקיוטו.
kaibutsu_ehon_8

Yamao – יצור בעל עין אחת השוכן בהרים (ייתכן שהוא קשור ל-yama-waro של קיושו).
kaibutsu_ehon_9

Nyūnaisuzume – ציפורי דרור היוצאות מתוך פיו של המשורר שהוגלה Fujiwara no Sanekata ונוסקות לעבר השמיים.
kaibutsu_ehon_10

Buruburu – רוח רפאים השוכנת ביער ואשר גורמת לקורבנותיה להתקפי רעד אלימים.
kaibutsu_ehon_11

Aoi no Ue – דמות מ"סיפורו של גנג'י", אשר סובלת מהתקפים של דיבוק בידי שדים.
kaibutsu_ehon_12

Nekomata – חתול בעל זנב מפוצל שניחן בקשת רחבה ומגוונת של יכולות על טבעיות.
kaibutsu_ehon_13

Umizatō – נגן לאוטה עיוור המתהלך על פני הים.
kaibutsu_ehon_14

Shuten Dōji אוני מטיל אימה שהתפרסם בזכות הרגלו לחטוף, לשעבד ולאכול בתולות צעירים מקיוטו.
kaibutsu_ehon_15

Yūreiרוח רפאים.
kaibutsu_ehon_16

Ubume – רוח של אישה שמתה במהלך הלידה.
kaibutsu_ehon_17

Raigō – נזיר בן המאה ה-11 שנולד מחדש כעכברוש ענק שזולל ספרים (מור גם בשם Tesso – "עכברוש הברזל").
kaibutsu_ehon_18

Hitotsume-bōzu – נזיר עם עין קיקלופית.
kaibutsu_ehon_19

Shiriyau (מוכרת גם בשם Shiryō) – רוח המתים.
kaibutsu_ehon_20

Tanuki-bō – נזיר אשר הפך לטאנוקי.
kaibutsu_ehon_21

Sōgenbi – רוח רפאים דמויית-אש של נזיר שגונב שמן (מבוסס על אגדה שמקורה בקיוטו)
kaibutsu_ehon_22

Teratsutsuki – הכעס של Mononobe no Moriya אשר הופך לנקר.
kaibutsu_ehon_23

Tenguשד דמוי ציפור.
kaibutsu_ehon_24

Yanari – שדים קטנים אשר מפיקים את צלילי החריקה ששומעים בבתים ישנים.
kaibutsu_ehon_25

10 ההפרעות התרבותיות המוזרות ביותר

10 ההפרעות התרבותיות המוזרות ביותר

הפרעות תרבותיות (הפרעות שתסמיניהן מוגבלים לתרבות מסוימת) הן הפרעות נפשיות או "שיגעונות" שנדמה כי הן אופייניות לקבוצה תרבותית מסוימת ואשר, כתוצאה מכך, בדרך כלל אינן מוכרות מחוץ לגבולותיהן. בעבר עסקנו בנושא של הפרעות תרבותיות, אך זו הפעם הראשונה שאנו מקדישים להן רשימה נפרדת. זו גם הפעם הראשונה שבה כללנו תסמינים המשפיעים על אזרחי העולם המערבי.

 

disorders-you-ve-never-heard-of1522804795-aug-6-2012-1-600x400

10. קורו
קורו היא הפרעה נפשית המאופיינת במחשבות שווא לגבי התכווצות הפין ונסיגתו בחזרה לתוך הגוף, בליווי חרדה ופחד ממוות. מחשבות שווא אלה מושרשות במורשת המטפיזית ובמנהגים התרבותיים של הסינים. הפרעה זו קשורה לאמונה לפי מנהגים מיניים לא בריאים או לא תקינים (כגון סקס עם זונות, אוננות ואפילו קרי לילה) משבשת את מאזן היין-ייאנג אשר קיים לכאורה כאשר בעל מקיים יחסי מין עם אשתו, כלומר, במהלך "יחסי מין נורמאליים: יש גם כאלה המאמינים שניתן להידבק בקורו דרך מזון. בשנת 1967 פרצה מגיפת קורו בסינגפור, לאחר שעיתוני החדשות דיווחו על מקרים של קורו כתוצאה מאכילת בשר של חזיר שחוסן נגד שפעת החזירים. לא בלבד ששיעור המכירות של בשר חזיר צנח, בעקבותיו דווח על מאות מקרים של קורו.

 

Roy CAMPSALL

9. וונדיגו
פסיכוזת וונדיגו היא הפרעה נפשית שבמסגרתה האדם חווה תשוקה עזה לבשר אדם וחושב שהוא הופך לקניבל (חרף מגוון רחב של מזונות בריאים זמינים). התגובה הנפוצה ביותר בקרב קהילות ילידים שבהן פסיכוזת הוונדיגו הייתה הכי שכיחה, הייתה עריכת ניסיונות ריפוי באמצעי ריפוי מסורתיים או רופאים מערביים. במקרים הנדירים בהם ניסיונות מסוג זה נכשלו, והאדם הלוקה בוונדיגו החל לאיים על הסובבים אותו או להתנהג בצורה אלימה או אנטי חברתית, הוא בדרך כלל היה מוצא להורג. בעוד שישנם כאלה המכחישים את קיומה של הפרעה זו, ישנם מספר עדויות אמינות, הן מצד קהילות ילידים והן מצד מערביים, אשר מוכיחות כי פסיכוזת הוונדיגו היא תופעה היסטורית ממשית.

 

paqusilahl

8. גורורומבה
גורורומבה היא התקף של "פרא אדם", אשר במסגרתו האדם (בדרך כלל גבר נשוי) מתחיל בפריצה לבתי השכנים – וגניבת חפצים שלדעתו בעלי ערך, אך ברוב המקרים אינם כאלה. אחר כך הוא בורח ליער לכמה ימים וחוזר בלי החפצים ועם שכחה לגבי פרק הזמן שעבר. האדם הסובל מגורורומבה נראה היפראקטיבי ומגושם ודיבורו לא ברור. הפרעה זו קיימת אך ורק בגיניאה החדשה.

 

saora1

7. הפרעת סאורה
בקרב שבט הסאורה ממדינת אוריסה אשר בהודו, ישנם צעירים וצעירות שלפעמים מפגינים דפוסי התנהגות חריגים שקרוב לוודאי היו מוגדרים בידי מומחים מערביים לבריאות הנפש כאופייניים להפרעה נפשית. הם בוכים וצוחקים בזמנים שהתנהגות זו אינה הולמת, הם לוקים בשכחה, מתעלפים וטוענים שהם חווים את התחושה כאילו שהם שוב ושוב נעקצים בידי נמלים, גם כאשר אף נמלה איננה נמצאת בקרבת מקום. הלוקים בהפרעה זו הם בדרך כלל מתבגרים או צעירים שאינם נמשכים לאורח החיים השגרתי האופייני לאנשים המתקיימים מחקלאות. הם נתונים ללחץ נפשי כבד כתוצאה מלחץ חברתי המופעל עליהם בידי קרובי משפחתם וחבריהם. בני שבט הסאורה מסבירים את ההתנהגות המוזרה של אותם אנשים כהתנהגות הנובעת מפעולות של יצורים על טבעיים שרוצים להתחתן איתם.

 

vikings3

6. ברזרקרים
זעמם של הסקנדינבים, אשר נקראו בזרקרגנג, היה מתפרץ לא רק בלהט הקרב, אלא גם במהלך עבודת כפיים מאומצת. גברים שלקו בהפרעה זו היו מבצעים דברים שבמצב אחר היו מעבר ליכולתם האנושית. אומרים שהפרעה זו התחילה ברעידות, נקישת שיניים וצניחה בטמפרטורת הגוף, ובעקבות זאת התנפחות הפנים ושינוי בגוון עור הפנים. לכל המאפיינים האלה התווספה חמימות מוח, אשר בסופו של דבר התפתחה לכדי התקף זעם אדיר, במסגרתו הם האדם היה מתחיל לנהום כמו חיית פרא, לנגוס בקצוות מגניהם ולקצוץ בחרבם ללא אבחנה, בין אם מדובר בחבר או אויב. עם תום ההתקף, האדם היה מרגיש שתודעתו מטושטשת ושגופו חלש, תופעה שהייתה נמשכת מספר ימים.

 

anxiety

5. שנקויי
אדם הלוקה בשנקויי (הפרעה שתסמיניה מוגבלים לתרבות הסינית) מפגין תסמינים בולטים של חרדה או פאניקה, בליווי תלונות על תופעות גופניות שהמקור הגופני להן אינו ברור. התסמינים כוללים סחרחורת, כאב גב, עייפות, חולשה כללית, נדודי שינה, חלומות תכופים ותלונות על תפקוד מיני לקוי (כגון שפיכה מוקדמת ואימפוטנציה). התסמינים מיוחסים לאובדן זרע מופרז כתוצאה מקיום יחסי מין, אוננות או קרי לילה בתכיפות גבוהה, או ליציאה של "שתן לבן עכור" שלפי האמונה מכיל זרע. יש כאלה החוששים מאובדן זרע מופרז מפני שהדבר מייצג את אובדן התמצית החיונית של האדם, ולפיכך יכול להוות סכנת חיים.

 

buried_alive

4. בחילת רוחות
בחילת רוחות היא תופעה האופיינית לתרבות האינדיאנית. בקרב השבטים האינדיאניים ישנם כאלה המאמינים שתופעה זו קשורה למתים או הגוססים. לעתים תופעה זו קשורה לכישוף. מדובר בהפרעה פסיכוטית שמקורה בשבט הנבאחו. בין תסמיניה ניתן למנות חולשה, אובדן תיאבון, תחושת חנק, סיוטים חוזרים ונשנים ותחושת אימה מחלחלת. אחד מהתסמינים של "בחילת רוחות" היא חנק. ייתכן שהדבר קשור לארון מתים. אם היו קוברים אותך מתחת לאדמה, בעודך בחיים, עם אדם אהוב או חבר, ייתכן שהיית מרגיש כאילו שאתה נחנק. הבחילה מיוחסת לרוחות (צ'ינדי), ובמקרים אחרים למכשפות.

 

regionales-20031210-02

3. גריסי סיקניס
גריסי סיקניס ("מחלת שיגעון") היא הפרעה תרבותית מדבקת אשר קיימת בעיקר בקרב שבט המיסקיטו ממזרח מרכז אמריקה, והיא משפיעה בעיקר על נשים צעירות. רוב הקורבנות הן בנות צעירות בגילאי חמש עשרה עד שמונה עשרה. התסמינים הקודמים להתקף הם כאב ראש, סחרחורת, חרדה, בחילה וכעס ו \ או פחד לא מבוססים. במהלך ההתקף, הקורבן "מתנתק מתודעתו" ונופל אל האדמה, ואחר כך פותח במנוסה. ייתכן שהקורבן יראה באנשים אחרים שדים, לא ירגיש כאב נוכח פציעות בגוף ויחווה שכחה לגבי מצבו הגופני. יש קורבנות שעלולים להניף גרזנים או בקבוקים שבורים בניסיון להדוף תוקפים בלתי נראים. ישנם דיווחים כי קורבנות מסוימים ביצעו מעשים על אנושיים, הקיאו חפצים מוזרים כמו עכבישים, שיער ומטבעות, ודיברו בשפות מוזרות. במקרים אחרים, הקורבן המודע למחצה יבטא את שמותיהם של הקורבנות הבאים בתור להידבק, למרות שלא תמיד בצורה מדויקת. גריסי סיקניס היא מחלה מדבקת ביותר.

 

pregnant_man

2. תסמונת קובאד
תסמונת קובאד היא מצב רפואי \ נפשי אשר במסגרתו "אב חווה חלק מההתנהגות של אישתו סמוך לתקופת הלידה, כולל כאבי לידה, דיכאון לאחר לידה, סלידה ממזונות מסוימים ואיסורי מין". במקור המונח התייחס למנהגי הבאסקי מימי הביניים, אשר במסגרתו האב, במהלך הלידה או מיד אחריה, היה מסתגר במיטה, מתלונן על צירי לידה ומקבל את הטיפול ההולם נשים במהלך ההיריון או לאחריו. במקרים קיצוניים, אבות יכולים להצמיח בטן הזהה לבטנה של אישה בחודש השביעי להריונה ולהעלות במשקל גופו בין עשרה לחמישה עשר קילוגרמים ("היריון מדומה"). בין היתר, תסמינים אחרים כוללים השתוקקות למזונות מסוימים, בחילות, הצמחת שדיים ונדודי שינה.

 

bromicide3

1. חרדה הומוסקסואלית
חרדה הומוסקסואלית היא מונח שנטבע על ידי אדוארד ג'יי. קמפף בשנת 1920, על מנת לתאר פסיכוזה ריאקטיבית חמורה במהלכה האדם מאשים אדם אחר, בהתבסס על מחשבות שווא והזיות, במגוון רחב של התנהגויות הומוסקסואליות. הפרעה זו ניכרת בעיקר באנשים אשר סובלים מהפרעות אישיות סכיזופרניות אשר התנזרו מאינטימיות גופנית. לעיתים קרובות ההתפרצויות מתרחשות במצבים הכרוכים באינטימיות כפויה עם בני אותו המין, כגון במעונות שינה או בבסיסים צבאיים. הפרעה זו הייתה נפוצה בתקופת הגיוס ההמוני למלחמת העולם השנייה, כאשר החיים בבסיסים הצבאיים היו מאופיינים במעט מאוד פרטיות, עם מקלחות משותפות ולעתים קרובות אף ללא דלתות או אפילו מחיצות בין האסלות. הטיפול בהפרעה זו בדרך כלל כרוך באשפוז, על מנת לבודד את האדם מהסיטואציה שעוררה את ההתקף, וגם מפני שהפרעה זו עלולה להוביל להתנהגות אובדנית או לאלימות כלפי אחרים. בדרך כלל בוחרים בבני המין השני לטיפול בלוקים בהפרעה זו, ועושים כל מאמץ להימנע מהליכים פולשניים כגון זריקות או החדרת נר (תרופה שעוותית המוכנסת דרך פי הטבעת).

 

תורגם על ידי עדי שניידר

מקור – listverse

פרויקט ביגפוט – ראיון עם אדוארדו סאנצ'ז – מיכאל גינזבורג

פרויקט ביגפוט – ראיון עם אדוארדו סאנצ'ז – מיכאל גינזבורג

פרויקט ביגפוט – ראיון עם אדוארדו סאנצ'ז, אחד הבמאים של 'פרויקט המכשפה מבלייר' והבמאי של Exists מסרטי האימה הבולטים של 2014

10930884_10153226765555348_89528806168092904_n

 

כפי שכבר כתבתי לא מזמן, ביגפוט הוא מושא מאוד פופולרי עבור סרטי פאונד פוטג', יש אפילו סוג של אינפלציה בסרטים העוסקים בתעלומת קיומו. את הסרט ביים אדוארדו סאנצ'ז, מי שהיה אחד מהבמאים של 'פרויקט המכשפה מבלייר'. בין לבין, הוא גם ביים את Altered (סרט חייזרים מעולה, לא פאונד פוטג') ואת Lovely Molly (לא רע וגם כן לא פאונד פוטג'). קבוצת חברים יוצאים לטייל להם ביער ומשתכנים בבקתה. המפגש שלהם עם ביגפוט מעורר לא מעט רגעים מלאי אדרנלין. יש פה שמירה על קצב ומתח גבוה, רמה אינטנסיבית של עבודת מצלמה יעילה ואפילו ביקורת מוסרית מסוימת על האדם כשהוא נתקל ביצורים מן הטבע.

עברו 15 שנים מאז ש'פרויקט המכשפה מבלייר' העריך מחדש את חשיבותו של הפאונד פוטג' בז'אנר האימה. איך אתה מרגיש לגבי כך?

אני מרגיש מאוד בר מזל שהייתי חלק מסרט שהצליח לתת לגיטימציה לקיומו של סאבז'אנר מסוג פאונד פוטג'. בשנים האחרונות וצא לי להיתקל בכל מני טריילרים של סרטי אימה ואני שמח על כך שהסגנון הזה לא נעלם ואף מחלחל אל ז'אנרים נוספים.

מה אתה חושב על יוצרים צעירים שעושים שימוש בפלטפורמת הפאונד פוטג' על מנת לספר סיפורים מפחידים עם מעט אמצעים?

הם יכולים למעשה לעשות שימוש בפלטפורמה הזו לכל סגנון שמתחשק להם, לאו דווקא אימה. פאונד פוטג' גורם לך לשמור על רמה אחידה של ריאליזם. אתה לומד כיצד לנתב את החזון שלך עם מינימום אמצעים ומקסימום יצירתיות. ניהול נכון של הפקה דלת תקציב יכול מאוד לעזור בהמשך הדרך.

Exists-Featured

איך חשבת על הרעיון של Exists ?

היו לי הרבה רעיונות במשך השנים לסרטי ביגפוט. זה כבר התסריט השלישי בו אני מעורב והעוסק בחיה הגדולה והשעירה. רציתי לחוות מקרוב את העיסוק בביגפוט, יצור פולקלוריסטי מפחיד ומסתורי.

מדוע לדעתך המיתוס על ביגפוט עודנו מקבל תשומת לב ויחס קולנועי כתימה אידיאלית לכל דבר?

נדמה לי שזה קורה הרבה בזכות העובדה שקל לנו יחסית לעקל את הסבירות שיצור כזה יכול להתקיים בטבע, כמו לעשות סרט על התמודדות עם פנתר אימתני או משהוזה גם פחד אוניברסלי שתמיד מעניין לחקור יצור שיער, דמויאדם, מתגורר בתוככי היער, לא הרחק מהבית שלנו. הוא מהווה איום תמידי ואפשר להזדהות עם זה.

מה הדבר הכי מפחיד שקרה לך בחייך? איך זה השפיע על נקודת המבט שלך כאדם וכיוצר?

לא ממש קרו לי דברים מפחידים במהלך חיי, אבל כן הייתי בסיטואציות לא קלות של מתח טעון ועימותים עם חברים ואנשים קרובים. לפעמים זה יכול להיות מפחיד יותר מכל דבר אחר. כשנולדו שני ילדיי הראשונים, פחדתי מהלא צפוי. גם זה סוג של פחדמהחוויות שציינתי, למדתי שיש לנצור כל רגע עם האהובים שלך ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. בסרטי אימה יש לך את הזכות והיכולת להטיל ספק בסובבים אותך ולהעריך אותם מחדש, לטוב ולרע.

איך אתה רואה בעיני רוחך את עתידו של הפאונד פוטג'?

אני מאוד מקווה שהוא ימשיך להיות חלק בלתי נפרד מסרטי אימה וגם בז'אנרים נוספים. חשיבותו של הסגנון לא רק מזינה את הרעב לעשייה קולנועית מיידית אך שקולה, היא גם פותחת צוהר מיוחד במינו לכל מני גישות חדשות בתחום. זה לא משנה אם אתה עושה סרט טוב או רע בתחילת הדרך, משנה האם התבגרת לאחר מכן להיות יוצר אמנותי מגובש. לכן פאונד פוטג' הוא קרקע נוחה להתנסות ולחפש את עצמך, להסתכן ולהביט למצלמה בעיניים, תרתי משמע.

ומה לגבי עתידך בתור אמן הלא נודע?

אמן הלא נודענדמה לי שמצאת עבורי את הכינוי מושלם! קולנוע תמיד יהיה חלק מליבי. לא קל להתפרנס או להצליח בתחום אבל עושים כל מה שאפשר בשביל להמשיך להיות נאמן לעצמך ולסרטים שאתה רוצה ליצור. לעבוד קשה ולהיות מרוצה.

יש לי גם תקווה לראות את פריחתה של מערכת פיננסית חדשה ומקורית בה יהיה מענה לכל אותם יוצרים חדשים וצעירים שלהוטים לעשות סרטי אינדי ולהוכיח את עצמם. אנחנו חיים בזמנים מלהיבים במיוחד, יש לך את המהפכה הדיגיטלית שלא מפסיקה להתפתח ולהשפיע על הדרכים בהם אפשר להפיץ סרטים לכמות גדולה יותר של קהל. אולי כבר בעתיד הקרוב אולפנים גדולים יהיו שווי זכויות כמו אולפנים קטנים ויהיה אפשר לשים בצד את כל ההבדלים בשביל המטרה הטהורה והיא הקולנוע.

נכתב ע"י מיכאל גינזבורג

למצרים הייתה גרסה משלהם לאיוואסקה – אותה הם כינו "עץ החיים".

למצרים הייתה גרסה משלהם לאיוואסקה – אותה הם כינו "עץ החיים".

שורשי הציביליזציה המצרית, כפי שאנו מכירים אותה כיום, משתרעים אלפי שנים אחורה, עד לימים בהם נמסו אחרוני הקרחונים הגדולים בעולם (10,000 שנה לפני הספירה הנוצרית). המידע הזה, כפי שרבים מכם אולי יודעים, הועלם באופן שיטתי מחלק הארי של ספרי היסטוריה שנכתב בתקופה המודרנית וזכה להתעלמות גורפת. המצרים חיו בחברה רוחנית להפליא ובעלת מודעות עמוקה, והם החזיקו באמונות יסוד אודות המציאות כפי שהיא נתפסת בעינינו, וכן אודות רובדי המציאות שרובנו כלל אינם מודעים אליהם.

רוחניות היוותה חלק מרכזי מחיי המצרים, והיא מתוארת בכתבי החרטומים שהם הותירו על קירות קבריהם או ברסיסי פפירוס שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. בחלק מהחפירות התגלו התייחסויות רבות לעץ החיים אשר נכתבו בשפה זו שנשכחה זה מכבר. אני בטוח שרבים מכם יודעים על מה אני מדבר – העץ שנקרא "שיטת היאור" (Acacia Nilotica). עץ שצומח בשפע על גדות נהר הנילוס ואשר זכה לדברי הלל מפי המצרים.

rikavon egyptian dmt

עץ שיטת היאור מכיל דימתילטריפטאמין (או בקיצור, די. אמ. טי). מדובר באותו חומר המשמש בטקסים שמאניים באמזונאס הנערכים עם המשקה איוואסקה. היום, הרעיון שדי. אמ. טי יכול להעצים את החוויה של האדם בכדור הארץ, וכן שהוא ניחן באיכויות ריפוי רבות נוספות (הן גופניות והן נפשיות), אט אט זוכה להכרה בקרב יותר ויותר אנשים. בנקודה זו עלי לציין שאנחנו בסך הכול בתחילתו של מסע שציביליזציות רבות אחרות ערכו לפנינו, וביניהן הציביליזציה המצרית.

במיתולוגיה המצרית מדובר רבות על עץ שיטת היאור. הוא מתואר כעץ החיים, ונאמר כי תחת עץ זה נולדו האלים הראשונים של מצריים. אוסיריס, אל המוות, עולם הרוחות והלידה מחדש נולד גם הוא מעץ שיטת היאור. יש המאמינים כי אוסיריס גם חי בתוך הרוח של כל עצי שיטת היאור. אמונה זו מזכירה מאוד את אמונתם של השמאנים מהאמזונאס ושל אנשים שהתנסו באיוואסקה. חלק ניכר מהמשתמשים בדי. אמ. טי מדברים על "רוח האם" אשר מדריכה את האדם במהלך הטריפ שלו ומלמדת אותו את מה שעליו ללמוד במסגרת אותו טריפ ספציפי. השימוש בדי. אמ. טי נעשה אך ורק לשם מטרות רוחניות, על מנת להשיג הארה ולתקשר עם ה"אלים". במקרה שלהם, הרוח המדריכה שהם מצאו במסגרת הטריפים שלהם הייתה זו של אוסיריס. מעניין לציין שבמסגרת החוויות החוץ גופניות המיוחסות לדי. אמ. טי אנשים רבים דיווחו כי הם ראו חברים ובני משפחה שחלפו מן העולם, ולכן עץ שיטת היאור הוא סמל הולם לעולם המתים והרוח. רבים מבין המשתמשים בדי. אמ. טי גם דיווחו שהם חוו תחושה של לידה מחדש לאחר הטריפים שלהם, חוויה אשר גם היא הולמת את מאפייני עץ שיטת היאור. במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במצרים בעת המודרנית, עץ שיטת היאור נמצא באחוזים גבוהים מבין הקברים שהתגלו מתחת לאדמה. אני סבור שישנם סיכויים קלושים שהמצרים לא ידעו על השימושים של צמח זה, ואני מאמין שהעדויות מדברות בעד עצמן.

rikavon dmt

אך לא רק במצרים רחשו כבוד לעץ שיטת היאור. העץ גדל ברחבי המזרח התיכון כולו והסמליות שלו מוסיפה להתקיים אפילו עד עצם היום הזה. ממזרח למצרים, הדת היהודית החלה לפרוח וגם הפעם בלטה הסמליות של עץ שיטת היאור. ב-Book Of Moses, נכתב שהסנה אשר הוצת בלהבות לנגד עיניו של משה היה עץ שיטת היאור. טענה זו נשמעת הגיונית, מפני שאת השיטה אפשר למצוא ביותר מאשר שלושה תתי מינים (כולם מכילים די. אמ. טי) בעמק הירדן ובמדבר סיני. הן בתרבות העברית והן בתרבות היהודית, עץ שיטת היאור זכה להכרה כצמח קדוש ורחשו לו כבוד רב בתור חומר גלם השמור אך ורק למקדשים ומבנים קדושים דומים. לפי היהדות, ארון הברית הוכן מעץ שיטת היאור. אני חוזר ומדגיש כי אני מאמין שהיהדות הושפעה במידה רבה מדי. אמ. טי ומהקשר שלה אל "עולם הרוחות". במכה שלפני האיסלם, האלה של דתם הייתה גם עץ שיטת היאור, וניתן להבחין בדמיון רב ביניהם לבין אמונות המצרים אודות אוסיריס.

Acacia nilotica rikavon

גם בעודנו מתקדמים לאורך ההיסטוריה עד לתקופה המודרנית, אפשר לראות שעץ שיטת היאור עדיין זוכה לכבוד בקרב ה"אליטות" של החברה. מאז שנוסדה, תנועת הבונים החופשיים הדגישה את הכבוד שהיא מוקירה לעץ שיטת היאור, בטענה שתכונותיו הקדושות של העץ מייצגות את טוהר הנשמה. הבונים החופשיים טוענים שהם קיבלו את המידע הזה מאחרון ההוגים המצרים הדגולים. אם הבונים החופשיים אכן מהווים מעין מעצמת על אוטופית, ברור מדוע מעטים הם האנשים אשר מכירים בסגולותיו של עץ שיטת היאור כסם פסיכודלי. אם רוב תושבי העולם היו זוכים לחוות את המסע הרוחני שעוברים המשתמשים בדי. אמ. טי, הם היו משתחררים מכבלי האגו והפחד. כפי שאלדוס הקסלי מסביר בספרו "דלתות התודעה", עולמם של הגברים והנשים יהיה פטור מהסמליות הדתית והם יזכו בהזדמנות להתאחד בשנית ולחיות ובהרמוניה עם העולם סביבם.

אני חושב שמצער שהשימוש בצמח הזה, אשר זכה להוקרה כה גדולה בתקופות מכריעות בהיסטוריה הרוחנית שלנו, כמעט התפוגג ונעלם. אני מאמין שתחייה מחדש של האמנות הרוחנית של השימוש בעץ שיטת היאור, על מאפייני הדי. אמ. טי שלו, תעזור לנו במאבקנו להישאר בנתיב הרוחני שלנו ולחזק את התודעה הקולקטיבית של החברה שלנו. אני לא חושב שסתם ככה במקרה ציביליזציות רבות בחרו בצמח הזה כסמל לטוהר, לידה מחדש, רוחניות ועולם הרוחות. אם ברצונכם לערוך מחקר מעמיק יותר על די. אמ. טי ועץ שיטת היאור, אני ממליץ על הספר "חזונות גנוסטיים: חשיפת הסוד הגדול ביותר של העולם העתיק", מאת לוק מיירס.
 
תורגם על ידי עדי שניידר
מקור – Collective-Evolution
 

egypt mysteries chris everard 1

Facebook IconTwitter Icon