העולם זה חושך וההר זה נצח.

הר. תופעת טבע מאסיבית. גוש אבן קדום העולה מן האדמה ומשקיף למרחקים. מנסה למשוך עצמו מעלה אל השמיים אך אזוק לאבנים שממנו בא. זה הרגש שעולה לי שאני מקשיב לאלבום הבכורה של הר בפעם הראשונה. הרצון של הנפש לעלות גבוה כנגד עולם הבשר שמושך אותה מטה.

"הר" זה סוג של סופר הרכב של כמה להקות מעולם המטאל הישראלי (תמותאמן, kE$$EF, הורקור ועוד),
הם מנגנים בלאק מטאל, סיגנון שנוצר על ידי חנונים בנורבגיה בשנות התשעים שרצו שיפחדו מהם. זה לא מוזיקה בשביל כל אחד, אלא לאנשים עם משיכה לצד האפל של הקיום. לצד שלא נותן שישפטו אותו.
בלאק מטאל בשונה מפאנק לא נוצר להביע מחאה, הוא לא נח על חוקיות של ליברליזם לגבי מה צודק ומה לא. הוא נוצר בכדי להטיח זעם טהור בצורה הברברית ביותר שניתן כי יוצריו רצו שיפחדו מהם. שיגעלו מהם. שיבוזו להם.

ו"הר" מבחינה מוזיקלית עושים בדיוק את זה. זאת לא מוזיקה לרדיו. הם לא מצפים שתאהבו את זה. זאת מוזיקה למערות חשוכות. המוזיקה נעה בין מבול של גיטרות וצרחות לבין מקצבי מיד-טמפו השוברים קצת את המונוטוניה של המוזיקה (וגם מספקים לנו הזדמנות לרקוד קצת). המוזיקה קצרה, כבדה, עמוסה וגדולה. אין בה מקום למלודיה בנאלית אבל כן יש מקום לריפים עוצמתיים וגאוניים. ולמרות שהתיאור נשמע לכם כמו סתם רעש חזק מאוד, ההפקה מהוקצעת וכל כלי וצרחה נשמעים היטב.

אם קוראים את הליריקה (בעברית! זה כבר מחמם לי את הלב! אין מספיק בלאק מטאל בעברית!) מקבלים עוד עומק של האדם שעומד לבדו כנגד האלים. כנגד הממשל. כנגד עצמו.

"אני הוא חורבן בית המקדש/ עץ הדעת והנחש/ אני הוא פולחן בתולות/ הדם המורעל/ הצמרמורת במעלה הגב/ הסיוטים בעת השינה / השנאה הקרה/ התת המודע/ אני הוא חוסר תקווה"

עוד משהו שעשוי לעניין אותך -  ריקבון מארח אמנות מקומית - הגרה בן ישי

זה לא אוונגרד.זה לא שירה. אין פה סאבטקסט או מטפורות. זוהי אמת של אדם אחד שלא זקוק שתתחברו לה. אדם שזועק את הכאב שלו אל התהום מבלי לצפות לתשובה חזרה. אין פה משהו חדשני. זה ברור שחלקים מהשירים הם סוג של מחווה מוזיקלית ללהקות הגדולות של התחום (hellhammer, Von, Mayhem, Bathory), אבל מה זה משנה? לא באנו לאונן פה על איזה פרוגרסיב שיט, באנו לעשות רוק אנד רול. והרוק אנד רול הזה עשוי טוב ונותן בראש.

רק חבל שהאלבום קצר מדי. כנראה היה רצון עז מדי להוציא חומר מוקלט לפני שעוד שירים יוכלו להצטרף אבל למרות זאת זוהי התחלה מדהימה ללהקה שאני מקווה שיוציאו עווד חומר כמה שיותר מהר. אז קיצר שווה בהחלט. אני ממליץ שתפתחו בקבוק וויסקי, תורידו את המכנסיים ותתחילו לרקוד את הייאוש שלכם לרגליו של ההר.

har black metal

"הר" בפייסבוק

(נכתב ע"י אסף אלפר)

1 thought on “העולם זה חושך וההר זה נצח.

  1. סוף סוף מישהו שעושה את זה כמו שצריך
    תמשיכו להפציץ
    אנחנו נמשיך לעקוב

השאר תגובה