Arca – Xen – האנדרואידית שלוחשת לך באוזן מילות אהבה לפני השמדתה.

Arca – Xen – האנדרואידית שלוחשת לך באוזן מילות אהבה לפני השמדתה.

אנחנו חיים בעולם דיגיטלי כבר כמה שנים. למדנו להחליק את הפיקסלים, למדנו לחמם את הטכנולוגיה הקרה, למדנו לשייף את הכל לטקסטורה חלקה ומושלמת, לבנות יצירה שעומדת יציבה ושומרת על קצב מדויק הודות לשעון פנימי. זן הוא אלבום שבא להגדיל את הפיקסלים, לגעת בטקסטורות מחוספסות דיגיטלית, כמעט הרוסות, לדחוף את הפער בין 0 ל-1 לקצוות בלתי נסבלים, להפטר מדיוקו של הזמן ולהציג את עיוותיה העדינים של הנשמה במכונה.

ארקה הוא מפיק ונצואלי בשם אלחנדרו גרסי, אשר מתגורר כרגע בלונדון. הצליל שלו, חם ומנוכר, בלגן מסודר, הספיק לסובב מספיק ראשים כדי להפיק ארבעה קטעים בייזוס של קניה ווסט, להקליט איפי לFKA TWIGS (ולהוציא ממנה את ההכי נסבל שלה, #סליחה.) ואפילו להפיק בשיתוף את ביורק באלבומה התשיעי.
החודש יוצא אלבום הבכורה שלו, XEN, במיוט רקורדס.

4dcc3cc2

הצליל הקר והמנוכר של האלבום והמלודיות הנוגעות ללב אשר שזורות בתוכו מתנגשות כמו שתי רכבות בהתפוצצות עליזה. הקטע הראשון באלבום מכין אותך לקראת החוויה שתבוא: ערימות של סינטיסייזרים לא מכוונים מרחפים חסרי כוונה עד שנכנס מקצב שבור שמכניס לקטע את הסדר המיוחד של ארקה – סדר ארעי, מט ליפול, מאפשר לך ללכת לאיבוד בתוכו.
בקטע השני ארקה מציג מנגינה זעירה שמנגן פסנתר בחלל עצום, חלב חם שנשפך על מתכת כרום קרה. כמעט נשמע כמו הארולד באדד או בריאן אינו ושטיחי הסאונד הגדולים שלהם, אם היו עושים קטאמין על בסיס קבוע.
הקטע הנושא את שם האלבום מציג גישה יותר קשוחה – סינתים שלא מתפשרים מנגנים לאיטם מלודיות על רקע אקורדים חמים ומקצב מהיר עד שהאלמנטים הריתמיים משתלטים והקטע תופס תאוצה. כינור צווח סוגר כל תיבה ונותן תחושת רדיפה עד שמגיעים לקרשנדו מפחיד ומשרה אימה. לא רוצח סדרתי שקוטל אנשים בודדים אלא וירוס שמשחית מערכות שלמות.
הסינגל שכבר יצא, Thievery, הוא לא במפתיע הקטע הכי נגיש באלבום, אם לא היחיד. ארקה מספק מקצב מומבהטון שעוצר לצלוע לפעמים ומעליו סינתסייזר מזייף קלות עם סאונד שמזכיר לי איך זה לצפות בזריחה מתוך מקלט תת קרקעי. הוא נותן לעצמו להסחף מעבר למחוזות שכבר שמעתם, זה לא עוד לאפ דאנס כי לחשפנית יש פרוטזה מבריקה וקפואה כקרח. כמעט קטע לרחבה, אם הרחבה זוחלת על השטיח.

A-2868236-1410601176-5939

אם עד עכשיו ההפקות שלו היו מזוהות עם היפ הופ, גם אם אבסטרקטי, באלבום החדש יש תחושה חזקה של IDM. כל מה שאפקס לא הצליח לספק באלבומו האחרון נמצא כאן בצורה הכי מכאיבה שאפשר. זו לא האזנה קלה בכלל, לעיתים, הפער בין החום והרגש שנשפך מההרמוניות לקור ולניכור של הסאונד עצמו, בין המלודיות הנגישות למבנה המאתגר, מייצרת חוויה ייחודית. ארקה מציג טכנולוגיה מעוותת על ידי אלגרותמים חושניים.

לכל אורך האלבום הקו הזה נשמר וארקה מספיק רבגוני כדי לספק חווית האזנה מרתקת של ארבעים דקות לכל החושים, חוויה שתופסת מטלטלת ומרכיבה חיווטים חדשים וכואבים במוח אבל גם תעצור ללטף לך את הראש עם יד מתכת קרה עד שתתרגלו לתפקידכם החדש – מאהביה של המכונה.

נכתב ע"י ערן וייס

השאר תגובה

Facebook IconTwitter Icon